אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ה · הלכה ב

פרק ה

הלוקח במחובר לקרקע או שלקח תלוש לשלוח לחבירו לא נקבעו ויש לו לאכול מהן עראי.
הנה בירושלמי אמר על הך משנה א"ר מנא מתניתין אמר כן לקח במחובר לקרקע פטור הא בתלוש חייב מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרו מלאכתן לא ר"מ, וא"כ קשה על רבינו דסתם לעיל פ"ג כסוגיא דסוף המביא דאינו קובע אלא בדבר שנגמרה מלאכתו ולמאי תני לקח במחובר לקרקע פטור. ויש ליישב קצת עפ"י מה שאמרו במנחות והביאה רבינו בהלכות תרומות פי"א הכ"ו שבולת שמרחה שתלה ואח"כ קרא עליה שם יעו"ש דלפום סברא דלא פרח טבלה מינה ודאי דאיצטריך לאשמועינן דאין מקח קובע במחובר, אולם לפ"ז צריך מובן אמאי אינו קובע, ואולי משום דמחוסר מעשה דתלישה עד שיראה פני הבית וזה רחוק. והנראה ברור דאע"ג דמקח אינו קובע אלא בדבר שנגמר מלאכתו מ"מ כשיגמר מלאכתו אח"כ קובע המקח למפרע, וסברתין הוא דלשיטת רבינו דאם לקח אחר מירוח פטור מן התורה וכשלקח קודם מירוח חייב מה"ת כמו שפסק לעיל פ"ב ה"ב אע"ג דאשכחן גבי חצר דלר"ל דבר תורה אם הכניסן במוץ לחצר תו אף כי ימרח אח"כ ג"כ פטור, א"כ כש"כ במקח דבכה"ג אינו קובע המקח שלקח קודם שנגמר מלאכתו, אך זה אינו, דלרבינו לטעמו בכה"ג ג"כ קובע אם מתחיל לגמור הכל כמוש"פ לעיל פ"ג ה"ו, ועוד דבתאנים שדעתו לקצותן הביא השעה"מ בשם המאירי דלכו"ע אם הכניסן לחצר טרם שגמר מלאכתן ונגמר מלאכתן אח"כ קובע כיון דרק משום מחשבתו לא נגמר מלאכתו ובכה"ג אפשר דמקח קובע, בכ"ז נראה דכש"כ הוא דמה אם לקח לאחר מירוח דפטור מה"ת קובע המקח כש"כ לקח קודם מירוח ודאי דקובע למפרע אם יגמור מלאכתן אח"כ דחייב מה"ת, ובזה שפיר אמר דבמחובר אינו קובע בכה"ג אף אם יתלוש ויגמר מלאכתו עד שיובא לבית אח"כ וכמו שאמר לקמן ה"ג אבל אם אמר לו הא לך איסר בכ' תאנים כו' קוצץ כדרכו ואוכל ארעי ופטור, פירוש אף אם ילקט אח"כ ויגמר מלאכתו וזה פשוט:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה