אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה טז
היתה עומדת בחצר ונוטה לגנה הר"ז אוכל ממנה בגנה כו'.
כן מפרש בירושלמי בעומד בגינה כו' היתה נטועה בגינה ונוטה לחצר ה"ז כנטועה בחצר שאינו אוכל שם כו' ושם מפרש בעומד בחצר ופירוש שאכל מן הענפים שתולש ואוכל במקום הנוטה ואמר ר"י בעי קומי ר"ז היתה ניטלת בדוקני פירוש כעין דוקני שכשהענפים בחצר, נטלן בגינה ואוכלן בגינה מהו אם ההעברה בדרך חצר קובע. וכן כשהענפים בגינה ונוטלן ואוכל בחצר מהו, ועיין ב"מ (דף פ"ח) בתאינה שהיא עומדת בגינה ונופה נוטה לחצר ודוקני היא חתימה שטובעת בהיפך ממה שהם בה וכמו שאמרו בפרק הגוזל עצים אין משלחין מעות בדוקיני עיי"ש, כן נ"ל: