אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה כ
ואם גמרו אעפ"י שלא נקבעו למעשר לא יפקיר ולא יאכיל לבהמה כו' אכילת קבע עד שיעשר.
הנה חילק רבינו באכילת בהמה לקבע לבין ארעי ועיין כסף משנה ה"ו, ורבינו הוכיח סברתו מהא דאמר במשנה דפ"ק דפאה ומאכיל לבהמה ולחיה ולעוף ופטור מן המעשרות עד שימרח ולמה תלי לה במירוח הלא אחרי המירוח צריך עדיין קביעות למעשר ועל כרחין דקודם הקביעות אינו מאכיל קבע לבהמה רק ארעי, דבארעי לא גרע מאדם דשרי לאחר מירוח, וכפי הנראה מדברי רבינו דמאכיל ארעי לבהמה אף מטבל גמור, ודלא כשיטת ר"ת בתוס' יבמות ריש פרק אלמנה דהנאה של כלוי אסור מן התורה בטבל ועיין ר"ש סוף תרומות ודוק: