אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק א · הלכה ח
האומר לחבירו הריני מעשר על ידך כו'.
מסמיכות ההלכות נראה דמפרש רבינו דהא דקיי"ל בפתח חבירו וא"ל הריני מעשר על ידך זה דוקא במקום דיכול חבירו שיסמוך עליו לבוא לידי אימור כמו במעשר כיון שמעשרין שלא מן המוקף אימור יסבור חבירו שהכרי שלו שעשר מכרי אחר של הבעלים על זה שלא מן המוקף כדין במעשר דנוטל אף שלא מן המוקף, אבל בתרומה כיון שהבעל הכרי יראה שאינו תרום לא יחוש דלמא תרם השליח שלא מן המוקף דאין תורמין מן הדין ולא יבא לסמוך עליו ואם ימצאנו אינו תרום ודאי הבעלים לא יאכל מן הכרי ולא יבוא לידי תקלה ע"י השליח בזה אף אם אמר תחילה אתרום על ידך ג"כ לא נאמר בזה חזקה שעשה מה שהתחיל לחבירו להבטיחו שיעשה זה לקולא בדברי תורה, ולכן סמך להך שהקדים דמעשר ניטל שלא מן המוקף ולהלכה ז', ויעוין תוס' עירובין (דף ל"ב) ובמשל"מ פ"ד מבכורות באורך ותראה כי מה שכתבנו נכון בדעת רבינו ז"ל ודוק: