אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יג
הלכה ד
כל פתיתה כפול לשנים כו'.
נ"ב ומפריש קומץ לבונה ומקריב חציין כו' כצ"ל. ושם בלח"מ ודברי בעל כס"מ יותר נכונים, נ"ב וכן הוא מפורש בפירוש המשנה פרק שתי מדות עיי"ש:
הלכה ח
ויראה לי שאחר אפיה מושח אותם.
הנה בתודה ובנזירות כתב לעיל שאחר אפיה מושח אותם, בנזירות פ"ח ובתודה לעיל פ"ט משום שהן נעשין בחוץ, אבל מנחות שמעשיהן בפנים במקום זריזים ובזריזים סד"א דמושח קודם אפיה דלא חייש לחמוץ, לכן הקדים זה להלכה הסמוכה ומושחן וחוזר ומושחן כו' דמשום לאחר אפיה מושח אותן ולא שייך חמוץ דכבר אמרו בפרק כל שעה דמי פירות עם מים ממהרים להחמיץ ויאפה מיד יעו"ש, ולזה העירני גיסי הרב ר' שמואל ליפשיץ שיחי':
בלח"מ. ולפיכך תמה דאמאי לא מני לה תנא (בפ"ב) [בפ"ק] דחולין כו':
נ"ב בתוספתא פ"ח דמנחות איתא באמת כן כשר ברקיקים פסול בחלות עיי"ש וצ"ע: