אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ג · הלכה ט

הלכה ג

יצאו השירים או נטמאו כו' אין מועלין בהן כו'.
עיין מהרי"ק בכס"מ, והנה פשטות דברי רבינו לא משמע דמיירי במקצת השיריים, לכן יתכן לומר דמיירי ביצא כולו והעתיק רבינו לשון תוספתא במנחות פ"ד יעו"ש, וטעמא דכבר נתעוררו בתוס' מנחות (דף י"ב) דבעי בחסרו השיריים דהו"ל לומר כיון דאסורים באכילה הוי כיצא כולו יעו"ש, ועל כרחין דסברת רבינו כמו שפירשתי בחידושי לגמרא דשאני זבחים דמבורר כל חלק בפני עצמו דם וחלב לגבוה ובשר לאדם א"כ אם יצא הבשר בכללה ולא מועיל להתירה באכילה ניתק יחס הבשר מלהיות בהיתר זריקת דם ולא פעלה בהבשר הזריקה כלל, אבל קומץ המבורר מהשיריים שכל חד היה ראוי להיות קומץ רק שהוא נברר מהם לגבוה אף אם יצאו כל השיריים אם הקטיר הקומץ הרי נתקיים בכולם אכילת מזבח במקצת וחלה ההקטרה לגבי עצמה המבוררת מן החלקים הנשארים, והואיל דחל על הקומץ מתייחס ההקטרה אל השיריים והוי כמו שיצא מקצתה ודוק:
אך לפ"ז צ"ב מה שכתב רבינו לעיל בנפסלו השיריים, ונראה לנו דהגמרא בעי בחסרו השיריים במקצת והוי פסול הגוף וגרע מפסול יוצא וכן אמר הגמ' שם (דף ט') חסרון כבע"מ דמי יעו"ש ולפ"ז נראה דאיכא עוד פסול אחר דגופיה דכבעל מום הוא היינו שנתחמצו השיריים, דשיריים שנתחמצו אסורים באכילה אפילו לאחר הקטרה שנאמר לא תאפה חמץ חלקם ונפסלו באכילה יעוין ריש פרק כל המנחות וזה הוי פסול הגוף והגמרא מדמה לענין מחמץ אחר מחמץ למטיל מום בבע"מ דהוי פסולא דגופא ולמ"ד היסח הדעת פסול הגוף הוי אמר בפרק כל שעה דגרע מיוצא, ולא הורצה אם זרק וע"ז כוון רבינו לעיל ואם נפסלו השיריים ונכון מאוד, וכל ההלכה כן בשיריים כן בקומץ שיצא והקטירו דמועלין בשיריים כן בנטמא דאין מועלין הוא תוספתא ערוכה באורך פ"ד דמנחות יעו"ש היטב, רק רבינו כייל נטמא כיצא משום דפסק בהלכות ביאת מקדש דאין ציץ מרצה על אכילות והתוספתא אזלא לר' אליעזר ודו"ק בכ"ז:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה