אור שמח על משנה תורה, הלכות ממרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ו
הלכה יא
הממזר חייב בכבוד אביו ומוראו כו':
דבריו מוכרחים דאמרינן דאם אמו נשואה לאביו חייבי כריתות וח"מ ב"ד דהוי ממזר גמור ולא עשה תשובה שעדיין אמו אצל אביו נעשה בן סו"מ אלמא דחייב בכבודם ומוראם וכדמתמה גמרא דע"א מאי אינה ראויה לאביו אילימא חייבי כריתות וח"מ ב"ד סוף סוף אבוה אבוה נינהו כו', דמורה אף אם לא עשו תשובה וזה מוכרח, ודין בן סו"מ מצד כבוד דאם רצו אביו ואמו למחול מוחלין, ולא מסתבר לאוקמי בגווני רחיקי:
הלכה יב
אפילו של דבריהם כו'.
נ"ב אעפ"י דל"ת דדבריהם נדחה מפני כבוד הבריות כמוש"כ רבינו סוף הלכות כלאים מכל מקום הואיל דבמשנה יליף מקרא דואת שבתותי תשמורו לשלא יחזיר אבידה דאינו רשאי לשמוע לאביו אע"ג דאבידה נדחית מפני כבוד הבריות כן הוה"ד למ"ע ול"ת דדבריהם ופשוט.