אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק כג · הלכה ג

הלכה ב

שטר שכתבוהו (בו) ביום כו':
ההמ"ג הביא מחלוקת הפוסקים לענין כתובה אם נכתבה ביום ונחתמה בלילה יעו"ש, והפוסקים דחו לשמואל מדקא מתמה הגמרא מי נימא כשמואל ס"ל. ויפלא בעיני המעיין מנא פסיקא להגמרא דלא סבר רב כשמואל. ונראה לדעתי דטעמא דשמואל מכשיר בכתובה הוא משום דמשעת קירוב חתנות חייל שעבודא ומסתמא איכא קלא משעת כתיבת הכתובה. והנה בתוספת כתובה כתבו ג"כ הקדמונים דקלא איתא למילתא ומשעת כתיבה חייל שעבודא. ונראה טעמא, דכיון דמפקי לקלא על הכתובה בהך כתובה מפקי נמי גם על התוספת, וזה ניחא לדידן, אבל לרב דסבר בסוף הכותב דגט גובה עיקר, כתובה גובה תוספת, וה"ה באלמנה לא גביה בכתובה רק תוספת לבד דכתובה הלא תגבה בעידי מיתה אף במקום שכותבין כתובה כמש"כ שם רבותינו בתוספות, א"כ כתיבת הכתובה לא מהני ולא מידי לענין גביית הכתובה דתגבה בגט או בעידי מיתה, וא"כ לא מפקי לקלא על הכתובה דכתובה לא מהני לגבייתה, רק בתוספת לחודא, תו לא מפקי לקלא על התוספת לבד רק מעת החתימה כמו בשאר שטרות, וא"כ הוי שטר מוקדם דהיא תטרוף לקוחות שלקחו אחר הכתיבה, ולזה פריך לרב אמאי אישתיק דודאי היה לדביתהו דר"ח בר רב תוספת כתובה ואמאי הא לרב גופיה הוי שטר מוקדם לענין התוספת ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה