אור שמח על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ב · הלכה ד
מי שהוחזק שהוא עני וכשר וכו':
האריך רבינו להורות לנו דהשבועה שאנו משביעין אותו להבא הוא אינו מעיקר התקנה רק על ידי גלגול ולכן אין בע"ח שני יכול להשביעו להבא אחרי כי כבר נשבע שאין לו, וכן אם ידוע שאין לו תו לא משבעינן אותו להבא, אמנם עיקר השבועה הוא כדי להפיס דעתו של בעל השטר, ומעין הא דתקנו גבי עד אחד מעיד שהוא פרוע, ולכן אף אם ידוע לדיין שאין לו אם אינו ידוע להמלוה והוא מסתפק בזה אינו נח דעתו לכן ישבע שאין לו אם לא שהוחזק התובע שאינו מסתפק בעניות זה כו' ע"ז אין משביעין אותו כי באמת בירור גמור אין כאן דיש מתרושש ולו הון רב, רק תלה רבינו כפי שנראה לדיין בדעת התובע אם הוא מסופק בעניותו של זה או לא ודוק: