אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק כד · הלכה טז

הלכה י

במשל"מ הקשה על הריב"ש מהרשב"ם, ולא ידעתי הא הריב"ש מביא בשם הרמב"ן וכן כתב בחידושיו לבתרא להשיג על הרשב"ם והב"י הביא זה בסימן ר"ט וברמ"א, ומה שמשיג על הריב"ש דמדמה ליורש דהוה"ד לגבי לוקח ורמי מהרשב"א, הנה המעיין בריב"ש יראה דהוא מובן אחר, דודאי המשייר דירה לעצמו כל ימי חייו יכול לעשות כאדם העושה תוך שלו למכור ולהשכיר ואף באמר שיירתי לעצמי הוא דוקא כל חייו ויכול לעשות מה שירצה למכור ולהשכיר את זכותו יהיה דבר שאינו מסויים ואין בזה חולק כלל, והוה"ד במוכר ע"מ שהמעשרות שלו יכול למכור זכותו לאחר וכל שכן במשייר פירות דקל לעצמו דיכול למכור, רק שאילת הריב"ש ששאל השואל שהשכיר לו בית לעשר שנים ולאחר חמש שנים אינו יכול לסלק להשוכר רק אם יהא צריך לצרכו ולדירתו יכול לסלקו דע"ז אין ספק, דהזכות לסלק להשוכר אינו יכול למכור זה הזכות לאחר דזה שעבד לו, שאם אינו צריך יהא שכור להראשון אם ירצה ולא יסלקנו לא הוא ולא ב"כ רק יהא שכור להראשון בסך הנ"ל, רק השואל נסתפק דכיון דמכר כל הבית לאיש אחר הוי הקונה כהבעלים ויכול הקונה לסלקו לצורך דירתו כמו הבעלים המשכיר ששייר לנפשו שלצורך דירתו יסלקנו, ע"ז השיב הריב"ש בטוב טעם דלא עדיף הלוקח מאילו היה יורש והיורש ודאי זכה בגוף הבית ומכל מקום לא היה יכול לסלקו דלעצמו שייר ולא ליורשיו כש"כ הכא דבעית לשויא לוקח כמוכר ודאי דהלוקח אינו יכול לסלקו וכן הביאו רמ"א סימן שי"ב סעיף א' בהגה"ה, אמנם דברי רמ"א סימן שט"ז בהגה"ה צ"ע דאינו חולק ע"ד רשב"א כלל, ומה שהשיג הט"ז על סוף דברי רמ"א מי שנתן דירה לאחר דבאינו מסויים אינו יכול למכרו יעו"ש, אם כי בדרכי משה העתיק כן דברי ריב"ש אמנם מובן אחר שם בריב"ש לכל מעיין היטב, ומה שהביא הדרכי משה אינו כתוב בו כלל ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה