אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק כג · הלכה א

פרק כג

מקנה אדם הגוף לפירותיו כו':
יש להתבונן בדרכי הקנינים, דחזינן דקרקע אינה נגזלת ומטלטלין נגזלים, עד שאמרו ריש פרק לולב הגזול דהגוזל קרקע של חבירו יוצא בה ידי סוכה דהוי לה סוכה שאולה דברשות בעלים קיימא, ופירשו הקדמונים דלא הוי מצוה הבאה בעבירה דהעבירה הוא ענין נפרד שהזכיה לא באה על ידה, והויא כמוציא מצה לרה"ר ואכלה בירושלמי פרק האורג, כן אמרו פ"ק דב"מ דהגוזל דבר מחבירו אין הבעלים יכול להקדיש לפי שאינה ברשותו, משא"כ בקרקע דברשות בעלים קיימא, כן מצאנו בב"מ (דף ס"ז) דכתבו התוספות דמשכנתא באתרא דמסלקי שביעית משמטתה אע"ג דמלוה על המשכון אינו משמט זה דוקא במשכון מטלטלין אבל מקרקעי ברשות לוה קאי, חזינא דמטלטלים נפקעים מרשות הבעלים טפי מקרקע כמש"ב, אולם חזינא דפליגי ר' יוחנן ור"ל במוכר שדהו לפירות אם מביא וקורא ופליגי אם קנין פירות כקנין הגוף דמי או לא, ולא מפליג הגמרא מידי בין מקרקעי למטלטלין דבריש פרק השואל אמר שאל מהאשה ונשאל לה בעלה מהו קנין פירות כקנין הגוף דמי כו' בעל פלוגתא דר"י ור"ל, הרי דהפרה דדין מטלטלין יש לה למ"ד לאו כקנין הגוף במקרקעי, ה"נ לאו כקנין הגוף דמי במטלטלין וברשות בעלים קיימא, וכן בפרק החובל דפליגי ר"מ ורבנן מפרש דפליגי אם קנין פירות כקנין הגוף דמי, ולא מפרש דר"מ לטעמו דעבדים כמטלטלין ונשבעין על העבדים (בדף צו), לכן סבר דהראשון שהוא משמשו וקנוי לו לפירות והוא תחתיו הוא ישנו בדין יום או יומים, ור' יהודה לטעמיה דעבדים כמקרקעי ואינו תלוי ביד מי שהוא אצלו לפירות רק מי שקנוי אליו קנין הגוף, הרי חזינא דלענין קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מפליג הגמ' בין מקרקעי למטלטלין, וכן שקיל וטרי הגמרא בפ"ק דע"ג (דף טו) אם שכירות קניא לענין שלא לעבור על שביתת בהמתו בשבת, ומותיב רב שישא בריה דר"א והתנן אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שמכניס לתוכו ע"ג ואי ס"ד שכירות קניא האי כי קא מעייל לביתיה קא מעייל כו' ומאי רומיא נהי דבמקרקעי לא קניא למיהוי דידיה וברשות בעלים איהו המשכיר קאי, אבל בהמה וכל מידי דמיטלטל ביד השוכר וברשותו קאי ואין המשכיר עובר משום שביתת בהמתו, הרי דלא מפליג הגמרא בין מקרקעי למטלטלין לענין דבשכירות לא יהא קאי ברשות הבעלים ובני חדא ביקתא נינהו ודוק. וכן הוכיחו רבוותא בתוס' פרק המוכר אה"ס (דף פז) ד"ה הלוקח כלי, דבשואל יכול המשאיל להקדיש מה שהשאיל ביד אחרים, מהא דאמרו פרק האומר משקלי שהמשכיר יכול להקדיש, הרי דלא חלקו בין מקרקעי למטלטלי, דהלא קרי דשקיל כל חדא הוי שואל במטלטלין ולכן י"ל דאין המשאיל יכול להקדיש, וחזינן דרבנן בתוס' השוו דין מקרקעי למטלטלי ולמדו זה מזה כמו דלא מפליג הגמ' בשכירות בין מקרקעי למטלטלי והדבר צריך הסבר וגדר ברור:
אבל רואים אנחנו כי כל הקנינים אשר באים מרצון האדם אין חילוק בין קרקע למטלטלין ואם מפקיע מרשות הבעלים במטלטלי כן מפקיע גם בקרקע, אמנם לא חלקו חכמים רק באופן שנעתק מרשות האדם שלא לרצונו או בגזילה או בהכרח כמו משכנתא, אז במקרקעי אינו נעתק רשות הבעלים מהם אבל במטלטלין דכלים מי שאוחז אותן הן ברשותו ואף דגבי משכנתא הוי אף בשעת הלואתו שזה מרצון הלוה דזוזי הוא דאנסוה ולא גרע משכירות, בכ"ז הא כתבו רבנן תמן בתוספות דהעיקר כיון דמשכנו שלא בשעת הלואתו קני ליה לגמרי לכן גם בשעת הלואה חשיב של אחיך בידך, הלא העיקר נובע מהא דקני ליה שלא בשעת הלואה ושלא בשעת הלואה הלא הוא ע"פ הכרח [ועיין משל"מ פ"י משכירות וקצות סימן ע"ב ס"ק ב'] ולכן חלוק בין משכון מטלטלין למשכון קרקע, ולענין היכי דמספקא מילתא כתבו בתוס' סוף השואל דלא משוינן מקרקעי למטלטלי כיון שאין יכול להצניען, אבל מטלטלין דיכול להצניען לא אזלינן בתר חזקת מ"ק, ויעוין מש"כ בהמוכר אה"ב בזה ואין נוגע למה שחקרנו והבן. וא"ש מה דבפרק אלמנה לכה"ג מייתי מהך דכהן ששם פרה מישראל יאכילנה כרשיני תרומה לעבדי צאן ברזל, דאע"ג דהדין עמה אוכלים בתרומה, ואף דעבדים כמקרקעי דמי ובחזקת בעליהן קיימי מכל מקום מוכיח ממטלטלין דאחריות משוי להו כדידיה על עבדים דכמקרקעי דמיין משום שלדברים הבאים מדעתו של אדם ליכא חילוק כלל וכמש"ב בס"ד:
והנה רבנן בתוספות הרגישו תמן דלמ"ד קנין פירות כקה"ג אמאי עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה יעו"ש, ולכאורה נראה כיון דנשואיה בעבירה ולאפוקי קיימא לכן לא אלימא קנין פירות אע"ג דיש לו קנין פירות כדאמרו שם (דף פה), בכ"ז כיון דב"ד כופים להוציא ומוציא שלא לרצונו א"כ לא אלים למיהוי כמו קנין הגוף לאכול העבדים תרומה, ובזה א"ש מה דמוכיח דקנינו שקנה קנין דאוכל בתרומה מברייתא, ולא מוכיח מסיפא דבת ישראל שניסת לכהן שעבדי מלוג אוכלים בתרומה [יעוין בזה בתוס'] ולפ"ז א"ש דהוי אמינא כיון דלאו לאפוקי קיימא אלימא קנין פירות דבעל למיהוי כקנין הגוף ולכן אוכלים בתרומה ולזאת מוכיח מברייתא ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה