אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יט · הלכה י
אבל אם בא בע"ח של יעקב אביהם כו' חוזר בכל הדמים על שמעון כו':
פירוש שראובן נטל שדה זו ושמעון נטל כספים כנגדן דאלו הוי טריף בע"ח לשדה בשעה שהיתה ת"י ראובן טרם שמכרה לשמעון אז היה הדין דבטלה מחלוקת וכמו שפסק ריש פ"י מנחלות, והיה ההפסד מטריפת הבע"ח חציה על ראובן, והשתא שמכר לשמעון אחיו ולקחה הימנו חוזר בשביל האחריות בכל דמי השדה משמעון, כן הוא פירוש דברי רבינו. ולפ"ז יתכן דדוקא כשהן אחים והבעל חוב של אביהם דאילו הואי של שמעון משעה הראשונה שהיה נוטל אותה בחלק שירש מאביו ג"כ הוי טריף להבע"ח לכן מיחשב זה אחריות דעלמא, אבל אם שמעון לא היה אחיו של ראובן ויעקב המוריש לא היה אביו יתכן כיון דהבע"ח נוטל אותה בשביל חוב של המוריש אותה לראובן הוי כמו אחריות דנפשיה של ראובן וגם זה קבל על עצמו ראובן שלא ישלם בה חוב של מורישו דמצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם ויהיה מוציא עבורה אחריותה משמעון, ורש"י וכן כל הפוסקים לא פירשו כן ודוק היטב: