אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יא · הלכה ו

הלכה ד

וכן כל תנאים שמתנין ב"א ביניהן כו' שכל האומר אם יהיה (או) [אם] לא יהיה לא גמר והקנה שהרי דעתו עדיין סומכת שמא יהיה:
מה שרבינו לא זכר כאן דדבר שבידו ולא גזים לא הוי אסמכתא כמש"כ רבינו בפרק ח' מהלכות שכירות הלכה י"ג, שנראה שם דזה לא הוי אסמכתא מן הדין, נראה דשיטתו, דמצי אדם להתחייב עצמו באופן שאנו יודעים שאינו חייב לו כלום, ואפילו כן כי מודה שחייב לפלוני מנה, חייב בעדים כש"כ בשטר, והא דצריך בערב טעמא דהואיל ועל אמונתו הלוהו גמר ואקני, הוא משום דהוא ע"מ שלא ישלם הלוה, אבל כל שהוא מתחייב בלא תנאי כלל תיכף חייב כמ"ש לקמן הלכה ט"ו שדבר זה מתנה הוא ואינה אסמכתא, וא"כ כאן במקבל שדה מחבירו ומתחייב ליתן לחבירו כך שליש או רביע ואם אוביר ישולם ממנו והוא מתחייב לו בחלקו בכל אופן בין מן השדה בין מן כיסו ישולם, וא"כ הוא כמתחייב בלא תנאי שמה שאומר שישלם אם אוביר, לא מפני שתלה חיובו באופן תנאי רק שזה עצם סיבת החיוב ועצם דבר המתחייב שחלקו של הבעה"ב יגיע אליו בין אם ישביח בשדה בין אם יוביר וישלם מטובו, אבל במתחייב ע"מ אם יעשה כך או אם אעשה כך שהחיוב אינו עצם ומהות של דבר המתחייב לא שני כלום בין בידו לעשותו לאינו בידו, בינה זה:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה