אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ו · הלכה יד

הלכה יג

כיון שהחזיק הלוקח וכו':
עיין תוספות גיטין (דף כב) ד"ה החזיק בזרעים כתבו דצ"ע הואיל ואפסרא דארעא לא בעינן אגב דעדיפא מצבורין, כש"כ לשיטת רבינו דבצבורין לא בעי אגב:

וכן המוכר קרקע וכתב השטר ואין הלוקח עמו כו':
בההמ"ג, ולדברי רבינו חננאל שהוא סובר שאפילו בשטרי אקנייתא בעינן דמטא שטרא לידיה מתוקמא הא דרב הונא שפיר עכ"ל, ומתורץ בזה גם מה שהקשו תוס' היכי מוכח דמילי במילי מקנו הא הכא לא קני שעבוד, דבל"ז שעבד נכסיו דמוכר שדהו בעדים גובה ממשועבדים ואינו מועיל רק לקנות שטר עצמו, ולפ"ז הא נפק"מ אם נכתב השטר זמן קודם משתעבדי נכסיו מיום כתיבת השטר וקני השעבוד נכסי דאיכא בשטר ע"י אגב דקני לשטרא, דאם משום חזקה שהחזיק בשדה הלא לא הוי טריף רק נכסים דאיזדבן מיום החזקה, וכן לאביי בכל השטרות דסבר עדיו בתחומיו זכין לו, אולם לשיטת הפוסקים שהביא הרמב"ן דלא אמרינן אחריות ט"ס רק בשטרא לא במוכר שדהו בעדים א"ש דנפק"מ בלא כתוב בו אחריות כלל, דרק אם יזכה בשטר יגבה ממשועבדים דבשטרא אמרינן אחריות ט"ס, ורבנן בתוספות ע"כ יפרשו השמועה כמו שפירש המגיד שמונח ביד העדים והחזיק בו ביום ובלא הקנאה לפיכך שפיר מקשו וס"ל דבכ"מ אחריות ט"ס והבן:
ומה שכתב המגיד דלשיטת הגאונים דשטרי הקנאה בעי דיהא מטי לידיה א"ש שמועה דא. ראיתי בעליות דרבינו יונה שהקשה דאכתי לא ניחא כיון דכי מטא שטרא לידיה היינו מתורת אגב שהחזיק בקרקע נקנה לו השטר, והוי כמו דמטי לידיה א"כ תו הוי הקרקע שלו מעיקרא למפרע משעת הקנין וא"כ מה מועיל החזקה לקנות אגב הקרקע, הא הקרקע לא קני ע"י חזקה דהרי היא שלו מכבר, וא"כ תו לא קני לשטרא דאין כאן אגב והיא הפכא והיא מתהפכא, אם תאמר דלא קני מתורת אגב א"כ תו לא קנאה ע"י הקנין בשטר וקנאה ע"י החזקה, א"כ תו שייך כאן אגב, וכיון דתאמר דקני אגב תו חלה הקנין למפרע מעת הקנין ולא הועילה החזקה כלום לקנות השטר דהרי היא שלו מעיקרא. וזו קושיא מושכלת מאוד, ולדעתי נראה עפ"י מש"כ הפוסקים במכר שדה לחבירו ע"מ שלא תמכרנו לפלוני ועבר ומכר המכר בטל, והקשו דממנ"פ א"כ כיון דהמכר הראשון בטל תו בטלה מכר שמכר לוקח להשני דנמצא דמכר דבר שאינו שלו וא"כ כיון דבטלה מכר של השני תו המכר הראשון צריך להיות קיים [ועיין משל"מ פרק ג' מהלכות זכיה הלכה ו' בזה] ותירצו כיון דא"א להיות באופן אחר אמרינן דשייר כח להלוקח שיהא שלו לחול מכרו להלוקח השני על שעתא חדא, שיהא חשוב מכר לבטל מקח הראשון יעוין בר"ן פרק המגרש שכתב כן גבי גט, אך שם דחוק דאינו באפשרי לומר שיהא חל נשואין על זמן מועט ויפקע תיכף בלא גט משא"כ גבי מכר שמצי להיות על שעתא חדא יעו"ש, וא"כ ה"נ אמרינן כיון שכל זמן דלא מטא לידיה לשיטת הגאונים בשטר שיש בו קנין מצו שניהם לחזור בו, וא"כ כי זה מחזיק ברשות המוכר והמוכר אמר לו קני שטרא אגב קרקע וכמש"כ בהשגות דגם בהך שטרא דאפסרא דארעא הוי בעינן אגב, אמרינן דא"כ תו יתבטל החזקה לקנות השטר אגבו דכיון דתהא קנויה לו השדה למפרע הוי כמו ששייר הלוקח לקנות כל הקרקע ע"י הקנין שנעשה בעת כתיבת השטר רק דשייר מקום לקנות שטרא מתורת אגב, ושייר כח וקנין להמוכר בהקרקע להקנות ע"י חזקה שיחזיק בהקרקע את השטר וחל הקנין על שעה חדא להמוכר כדי שיהיה להלוקח בשיורו לקנות בחזקתו אף אחר שיגמר הקנין למפרע מעידן הכתיבה, ונגמר כל הקנין למפרע מעידן כתיבה רק שנשאר חלות מה וזכות קצת להמוכר שיהא לו כח להקנות ע"י חזקה זו שמחזיק הלוקח לקנות בשטר מתורת אגב, וכיון דקני ע"מ להקנות קני [נדרים סוף פ' השותפין] כש"כ שיור ע"מ להקנות דמהני, וכיון שיכולים שניהם לחזור לשיטת הגאונים כש"כ דמצי לשייר המוכר והלוקח באופן כזה, וזה תירוץ נכון לשיטת הגאונים:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה