אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ו · הלכה ח
קנה (לוה) [לוי] ואין אחד משלשתן יכול לחזור בו:
ההמ"ג הביא ויש מן המפרשים שכתבו שמעמד שלשתן אפי' בע"כ של נפקד כו', ודבר זה הביאו תוס' גיטין י"ג ז"ל אומר ריב"א וכן ר"ת דבמעמד ג' קנה בעל כרחו כו' דאי לא קני אלא מרצונו למ"ד דוקא בפקדון למה הוצרכו לתקן מעמד שלשתן יאמר לו זכי וכו', ועוד אף כשאין הפקדון ביד הנפקד יקנה באודיתא כו'. ופירוש דבריהם דסברי דאודיתא הוי קנין גמור אף שהתובע מודה שלא היה החפץ שלו מעולם רק הנותן רצה להקנות לו עפ"י אודיתא, אמנם הודאה צריך עדים וכבר ביאר זה הקצות סימן מ' באורך דאין זה מטעם דלא איברי סהדי אלא לשקרי רק דעצם הקנין לא מועיל בלא עדים, אמנם סברי תוספות דבהודה מרצונו של נפקד אף אם אין כאן עדים הוי הודאה קנין בלא עדים הואיל והנפקד מצי יהיב למי שהודה לו ובידו ליתן לו וכי יתבענו אח"כ המפקיד הלא יפטר כיון שנתן ע"פ צוואתו ואף אם יכחישנו יהיה מהימן מטעם מיגו דהחזרתיו לך דהמפקיד אצל חבירו בעדים א"צ להחזיר לו בעדים, לכן המפקיד שהודה יהיב בחפץ גמור ומוחלט כיון דלא מצי לחזור ולתבע אנן סהדי דגמר והקנה לו בהודאתו ולאו להשטאה קא מכוון, אבל שלא מרצונו של נפקד אז צריך עדים ובלא עדים אין זה קנין דאימור לאו ברצון מוחלט יהיב ואימור משטה הוא בו הואיל ומצי לחזור בו ולהכחיש למי שהודה, ולפ"ז הקשו שפיר דיקנה באודיתא ולזה מסתמא מועיל אף בע"כ, לכן בליכא עדים לא יועיל הודאתו ותקנו רבנן דיועיל קנין מעמד שלשתן ודוק: