אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה ז

פרק א

ראה לובן ואודם כאחד שורפין עליהן את התרומה כו'.
אם הוא זכר הרי טמא בפעם אחד טומאת ערב וטובל ואוכל תרומה לערב ואם הוא נקיבה ומטמא באודם הרי הוא טמא נדה וטמא שבעה וא"כ אם יטבול ביום ראשון הלא לא ישרפו עליו התרומה דהוי רק ספק שמא נקיבה הוא. וצריך לומר דכיון דנטמא בודאי תו איכא חזקת טומאה עליה ולאפוקי מטומאה מספיקא נאמר דנקיבה הוא וטמא באודם שלו שבעה מספק דמוקמי ליה אחזקת טומאה ושורפין התרומה כמו על כל החזקות, וזה חדש דהספק עליו אם זכר או נקיבה ובכ"ז מוקים ליה בחזקת טומאה ויעוין מש"כ בהלכות שחיטה:
ומש"כ רבינו אין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו דאיתקוש להדדי בכל מילי וכן אמרו בסוף פ"ז דנזיר כל טומאה שאין הנזיר מגלח כו' על ביאת מקדש ובתוספתא פירשו דהוה"ד לענין קדשים. מסברתינו היה נראה דאם ראו לובן ואודם כאחד כיון דלענין מקדש וקדשיו המה מותרין דמותרין כשהן מחוסרי כפורים לאכול בקדשים כמו דאינן משתלחין בטומאתן ממחנה לויה, וא"כ אין דין טמא להם בקדשים ומקדש, וכמו דכתיב מזכר ועד נקבה תשלחו פרט לטומטום ואנדרוגינוס ולא קרינא בכפרתן וכפר מטומאת זובה לכן אינן צריכין להביא קרבנות זב וזבה דאינן מחוסרי כפרה ולאו בני כפרה, וכן כי ראו לובן לבד או אודם לבד ג' פעמים לא מביאים קרבן על הספק כנ"ל, ואולי זה טעם דפטרתן התורה דאל"כ יהיו מביאין תמיד קרבן דאינו נאכל מספק, אמנם באמת כתב רבינו להיפך בהלכות מחו"כ פ"ג ה"ז לפיכך אם היה אחד מהם בעל ג' ראיות כו' מביאין קרבן ואינו נאכל, ומאן ספין ומאן רקיע לבוא אחריו, ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה