אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה ב

פרק א

גר שמל וטבל כו' שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו כו'.
צריך ביאור לפ"ז איך אמרי ב"ש גר שנתגייר בערב פסח טובל ואוכל את פסחו לערב הא צריך להביא כפרתו ובלא קרבן הוא אסור לאכול בקדשים. ואם נפרש דהך טבילה הוא מפני שמחוסר כפורים שאסור לאכול בקדשים צריך טבילה כשהביא כפרתו כדפסק רבינו בפי"ב מהלכות אבות הטומאות עפ"י משנה וסוגיא דריש פרק טבול יום הא כתבו רבותינו בתוס' פרק חומר בקודש ד"ה האונן ומחו"כ דמחוסר כפורים דגר אינו צריך טבילה יעו"ש. ובאמת רש"י בכריתות שם כתב דלרבנן דפליגי על ראב"י מותר לאכול בקדשים [בקצת גירסאות] ואם נאמר דמה דגר אינו אוכל בקדשים הוא רק דרבנן אפשר לזה ג"כ לא העמידו דבריהם במקום פסח או משום שישראל עצמם עשו פסח ואכלו במילה לבד וכ"ז דחוק. והעיקר דגר כשהביא כפרתו צריך טבילה כדין כל מחוסר כפורים וכמו ערל ישראל שצריך טבילה ודלא כהתוס', ובאמת מנא לן דגר אסור לאכול בקדשים עד שיביא כפרתו ולא מצאנו שום דרשה ע"ז, ואולי סבר כתנא דסבר דבקדשים לא יאכל עד אשר יטהר במחוסר כפרה וזה בזב בעל ג' ראיות ומצורע בימי חלוטו כו' ויטהר בכפרה אמר ואיהו יסבור דהא דערל אסור בתרומה נפקא ליה מגז"ש דשכיר ותושב משכיר ותושב ולית ליה דברה תורה כלשון בני אדם ומאי מרבה קרא דאיש איש אם לא גר שנתגייר וקודם שהביא כפרתו דאסור לאכול בקדשים עד שמביא קרבנו:
ואולי זהו תנא דפליג עליה דר"י דמוקי בזב בעל שלש ראיות כו' דנפלא דלא נזכר מקום התנא. ולפ"ז יתכן דאיהו ראב"י דקא חשיב גר מחוסר כפרה דאסור לאכול בקדשים מן התורה דאם הוי רק מד"ס ומשום פשיעותא שמא אינו מביא כפרתו [וכדאמר בב"מ (דף נ"ד) גבי נתן הקרן ולא נתן החומש] לא הוה חשיב ליה בכלל מחוסרי כפרה וע"כ דמפיק מאיש איש והוא צרוע או זב כו' עד אשר יטהר ומפרש במחוסר כפרה ויטהר בקרבן אחר ומאיש איש מרבה גר שלא הביא כפרתו יעוין פרק הערל (דף ע"ה) יעו"ש ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה