אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יב · הלכה יד
כלי שיש לו כמין שני חוטמין כו' והעו"ג וכו' והוא שיקדים הישראלי וכו' שהרי בא היין מכחו:
דייק רבינו לפרש דחיישינן שמא יחזור היין שבא מכחו והוי כחו של עו"ג, והוא טרוד לשתות והוי כמגע ע"י דבר אחר שלא בכוונה היינו ע"י טרדא, דאינו בכוונת ניסוך דאמרינן מדדו בקנה ימכר, כן כחו ע"י טרדא אסור בשתיה ומותר בהנאה וכמו דפרישית לעיל שיטתו באם דרך העו"ג עיי"ש, ולפ"ז א"ש מה דלא מיתסר הישראל לשתות דהא ע"י ניצוק דמחובר היין שבחוטם ליין שבכלי יאסר, דכאן מיירי דהיין אסור מחמת כחו לבד וכחו ע"י טרדא לא אסור רק בשתיה וביין האסור בשתיה אינו אוסר ע"י ניצוק כמו שהסכימו הפוסקים ומש"ה לא אמר והוא שהתחיל למשוך כמו שכתב ההשגות יעו"ש ובלח"מ ודוק, ואין לסתור זה בשיטת רבינו ממש"כ לקמן פי"ג הלכה כ"ד אבל אם מדד לכלי העו"ג כו' כמו שמבואר אצלנו במקום אחר ואין כאן מקומו. ויעוין שו"ת רשב"א סימן תשי"ב שהעיר בכל זה: