אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יב · הלכה ד
אסור שמא נגע בו:
דעת רבינו בכל מקום שנאמר בשמועות אלו אסור תלוי בכלל זה. דאם סתום היין בחביות, הוי כמפקיד בחותם אחד ויחד לו קרן זוית דאסור בשתיה ומותר בהנאה, אבל בפתוחות אסור אף בהנאה, רק דביינו של עו"ג וברשותו של עו"ג דשם אפילו מפתח וחותם לא מהני, הוי כפתוחה גמורה ואסור אפילו בהנאה וז"ב, ולכן כתב כאן סתם אסור שמא נגע בו, ובהלכה י"ז י"ח גבי סתומות כתב אסור בשתיה וגבי פתוחות כתב אסור סתם, ובהלכה כ"א כ"ג כ"ד כ"ה כ"ו כ"ז דבפתוחות מיירי כתב אסור סתם דבהנאה ג"כ אסור, ובפרק י"ג גבי מפתח ביד עו"ג בהלכה ב' כתב אסור בשתייה דבחותם מירי, רק שם בהלכה ג' ד' וה' דאפילו מפתח וחותם ביד ישראל לא מהני שהן יין של עו"ג וכו' כתב אסור סתם דאסורים אפילו בהנאה, [ועיין בשו"ת רשב"ש סימן תקנ"ג מש"כ בענין זה]:
ומה שכתב בהלכה כ"ט ברוב מוכרי יין ישראל דמותרים בהנאה, טעמו, כיון דרובא עו"ג רק רוב מוכרין ישראל אין ראיה מזה שרוב יין הבא בכלים כאלה מותר בשתיה, דרק בהנאה מותר מפני שמוכרין ישראל ומסתמא לא עבדי איסורא ורוב יין הבא בכלים אלו מותר בהנאה ודוק: