אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק טז · הלכה כט
נתערב סתם יינם ביין וכו' וימכר כולו וכו'.
ירושלמי ע"ז פ"ה הי"א חזקיה אמר הדא דתימר במקום שאין המים נמכרין במדה, אבל במקום שהמים נמכרים במדה כיין ביין הוא. ופירושו, דמשנתנו תני לקמן ביין נסך שנפל לבור פלוגתא דרבנן ורשב"ג אם ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו, וזה דוקא במין במינו אבל ביין שנפל למים דהוא אינו מינו ושיעורו בנותן טעם לא אידכר במשנתנו פלוגתא דרשב"ג בזה, לכן אמר חזקיה זה דוקא במקום שאין המים נמכרין במדה שהן בלא שויא להביט על המדה, אז אסור כל דמיו שהוא ממוזג ביין, אבל במקום שהמים נמכרין במדה אז ימכר כל המים לבד מדמי מדתו של יין שנתערב בו שרק דמי היין אסור אבל לא דמי מה שנתוסף במדה מחמת המים שדמי המים מותרים, והא דאמר לקמן ביין לתבשיל מודה רשב"ג מפני שיין מבושל הוא תבלין כדין המפורש בריש המוציא יין בירושלמי ולכן נאסר כל דמיהן, ולעיל הלכה ג' בעי ביין ע"ג ענבים אם הוא כיין לתבשיל יעו"ש, או דהחילוק בין לח בלח ללח ביבש, דלח בלח כתבו הקדמונים לחלק גבי חתיכה נעשה נבילה, כן הכא יש לחלק לענין למכור חוץ מדמי איסור שבו. ויעוין ר"ן בשם ראב"ד ורשב"א בזה והנלע"ד כתבתי, ולכן אמר חזקיה גבי כבשים שבידוע אסורין בהנאה ודוק: