אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק א · הלכה ב
וכל בהמה כו' חוץ מן הגמל.
פירוש, דבבהמה אין שום דבר רק גמל, ובחיה איכא שפן וארנבת דמעלי גרה ואינן מפריסות פרסה, וזה פירוש הגמרא, שליט בעולמו יודע שאין לך מעלה גרה וטמא [פירוש בבהמה] אלא גמל, דשפן וארנבת חיה נינהו:
והנה סוגית הגמרא בפרק במה מדליקין עמומה, דמאי ראיה דמדהיה שור של אדה"ר בקרן אחד שתחש טהור היה וכבר עמדו ע"ז בתוספות שם. ותירצו דסמוך אהא דתנן בנדה כל שיש לו קרנים יש לו טלפים, ומסתמא מדשור של אדה"ר היה בקרן אחד, ע"כ הכוונה כל שיש לו קרן אחד, וזה דחוק, גם הניחו בקושיא למה לא מביא מקרש עיי"ש. אמנם בתוספתא חולין פ"ג איתא ר' דוסא אמר כל שיש לו קרנים א"צ לישאל על טלפים כו' אעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס, וא"ש הסוגיא הנ"ל, דפשיט מדקרן אחת היה לו במצחו ואמר ר"י שור שהקריב אדה"ר קרן אחת כו' שנאמר מקרין מפריס, ומוכח דאף מי שיש לו קרן אחד מפריס פרסה ודוק. ומתוספתא דא מוכחא כפירוש הריב"ם דטלפים הוא סימן טהרה, וצ"ע על פירוש ר"ת דטלפים כטלפי חיה, ופירוש התוספתא נראה דמוכיח מהא דכתיב מקרין ברישא והדר מפריס דהא טלפים קודמים לקרנים, וע"כ משום דבקרנים נכלל גם טלפים, וזה שאמר אעפ"י שאין ראיה לדבר, דבפר אדה"ר קאי דקרניו קודמין לפרסותיו כדאמר לעיל בתוספתא [ובגמרא מייתי לה משמיה דאמורא רב יהודה]. עוד אפשר דדריש מדכתיב מפריס בלא וא"ו, דלפי משפט הלשון הו"ל ומפריס, אלא רמז לנו קרא דממקרין ידעינן דמפריס דבלא הא ליכא הא ודוק: