אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה ט
בהרת שכנסה אחר הפ[י]טור ופש[ת]ה לכמות שהיתה כו' הרי הוא בטהרתו.
בהשגות הקשה ממשנה דפרק ט' דמי שעלתה תוך ידו בהרת כו' ומקומה צרבת השחין דיסגיר שמא תכנוס ותפשה ויעוין שם, ואינו מובן לי דכאן כיון שפטרו בסוף ימי הסגר והיה הנגע [לדמיון] כסלע אם נתמעטה אחר הפטור ופשתה שנית לכמו שהיתה הרי הוא בטהרתו, אבל תמן פירושו דיסגיר שמא תכניס בסוף ימי ההסגר, ונמצא דכי פוטרו הכהן הוא קטן כגריס ואם תפשה אח"כ ותחזור לכמות שהיתה הוי פשיון לאחר הפטור וטמא מוחלט ודוק: