אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק י · הלכה ה
המשקין שיוצאין מאותן הטמאים כו' ודם הנדה כו'.
נדה (דף י"ט) אלא הכי קאמר להו להוי כמשקין להכשיר את הזרעים. פירושו דר"מ אמר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה, פירוש היכי דהואי נדה מעיקרא יטמא הדם כמשקין היוצאין מן הטמא וכחלב הנדה שמטמאה ומכשרת, כן נראה פשטא דגמרא. ובהך דתנן דזובו של זב וש"ז מכשירין פירש בפירוש המשנה דה"ה שכבת זרע של בריא וטהור מטמא ומכשיר, ובחיבורו לא הזכיר זה. ואפשר דרק ש"ז דזב שהוא הוי כזובו ורוקו דמקום מעין מטמא ומכשיר כדמשמע בכריתות (דף י"ג) לרבא דכל מידי דהוי מעין חשיב משקה לענין הכשר, לכן נראה דהא זובו אעפ"י שאין מתעגל ויוצא בכ"ז חשיב כמעין ומטמא במשא בראיה ראשונה של מצורע כמבואר בנדה (דף ל"ד) בתוספות שם דהוי כמעין הואיל ובזב אית ליה טומאה חמורה איתרבי כמעין לכן מכשיר. ולפ"ז ר"א לטעמו בב"ק (דף כ"ה) דשכבת זרעו של זב אינו מטמא במשא וא"כ ש"ז לא הוי כמעין ולכן לא חשיב משקה להכשיר את הזרעים, ואולי טעמא דראב"ע דסובר דדם הנדה אינה מכשרת אע"ג דמטמאה טומאה חמורה, ובמצורעת דם טוהר איתרבי כמעין יעו"ש, דסובר דהך טומאה לא מיחשב לה להיות משקה כיון דדם נדה מטמאה לח ויבש ואפילו יבש מעיקרו א"כ אין זה מחשיבה למשקה דאפילו יבש מעיקרו מטמאה ודוקא מעיינות הזב דמטמאין נחין לחודיה מיחשב להיות משקה, אמנם מדחזינא דם טוהר של מצורעת חשובה כמעין הלא הוי משקה אמנם בזה פליגי תנאי אם אמרי ב"ש וב"ה כן ואכמ"ל. אך עיין בתוספתא שבת דיליף דדם נדה הוי משקה יעו"ש ובתוספות נדה (דף י"ט) ודוק:
והנה בתוספתא נדה פ"ה דם הנכרית ודם טוהר של מצורעת בש"א הרי הן כדם מגפתה דם היולדת כו' דברי ר' מאיר. ונפלא הדבר דמשנתינו הוא דברי ר' יהודה במשנה עדיות דמונה זה בין הדברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ולשונו ממש, וזה דם הנכרית ודם טוהר של מצורעת שהן טהורין לגמרי שאינן משקין להיות נקראין משקין היוצא מן הטמא, דכי ילפינן דדם נדה קרוי משקה ומכשיר זרעים דוקא דם נדה דטמא ולא דם טוהר שאינו משקה כלל ואינו מכשיר זרעים, אבל בתוספתא מחדש ר' מאיר דהוי כדם מגפתה דהוי ממשקין טמאים ומטמאין ברביעית כמבואר שם (דף נ"ה) דלטעמיה אזיל דאמר בדם ירוק דהוי משקה להכשר זרעים יעו"ש והוי ממשקין טמאין, לכן העתיק בתוספתא רק דברי ב"ש שבזה חדש ר' מאיר שהוי כדם מגפתה ודוק: