אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה ז

פרק ב

הרי כל בשרן צריך הכשר ככל האוכלין.
במשנה פליג ר"ש ואמר הוכשרו בשחיטה, ובגמרא שהיה ר"ש אומר שחיטה מכשרת ולא דם, ויתכן טעם חדש אליבא דר"ש, משום דבפסחים אמר דקרא דכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים או משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא קאי הכל על הכשר, דהאוכל שבא עליו מים או משקה הוכשר לקבל ע"י המים או המשקה טומאה, וכיון דחזינן דר"ש דריש קרא דמכל האוכל אשר יאכל לעו"ג וממעט מזה אבר המדולדל הואיל ואסור לב"נ משום אבר מן החי אינו מקבל טומאת אוכלין, הוא הדין דריש או משקה אשר ישתה משקה אשר ישתה לאחרים מכשיר וזה משקה שראוי לאחרים מכשיר אבל דם שחיטה שכל זמן שהיא מפרכסת הרי הדם הוי דם מן החי, ואם נאמר דב"נ הוזהרו על דם מן החי אינו ראוי להיות משקה לאחרים ואינו מכשיר. ובפרק ד' מיתות (דף נ"ז) משמע דר"ש מוסיף על הת"ק וסבר דב"נ הוזהרו על דם מן החי דקא מוסיף אף כישוף וזה יתכן, ואם נאמר דר"ש לא קא מוסיף רק על הת"ק אבל על דם מן החי לא הוזהרו בני נח יתכן דלר"ש מכשיר דם שחיטה וכן סברי כמה אמוראים לר"ש יעוין לקמן קכ"ז ד"ה ומר סבר, ואם נאמר דבעוף כיון דזוטר חיותיה גם מפרכסת חשיבה כמותה (נ"ב. כמו שצדדו בתוס' ריש כסוי הדם), א"כ במשנה דילן דקתני השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם דייק שפיר דאימור סבר ר"ש דם מכשיר בעוף ודוק היטב:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה