אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ח · הלכה יד

הלכה ט

שכ"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם ולא שייר כלום כו' ובהלכה י"ז אבל אם נתן לו המקצת בפירוש במתנת שכ"מ שאינו אלא לאחר מיתה א"צ קנין כו':
הנה היכי דנתן לאחד מקצת נכסים במתנת שכ"מ בפירוש במצוה מחמת מיתה, דבזה הלא היכולת בידו לחזור ואחר זה נתן שאר נכסים לאחר במתנה בקנין, אם אמרינן דכיון דהרשות בידו לחזור במתנה הראשונה תו הוי מתנה שניה כדין מתנת שכ"מ במקצת שאין כאן אומד דעת שנאמר שלא נתן זה הכל אלא שנתכוין שלא יקנו כלום רק לאחר מותו, דהא שייר כדי פרנסתו ומאי שייר המקצת נכסים שנתן להראשון במצוה מחמת מיתה, דאם ישאר בחיים יהא לו המתנה הראשונה דמצי הדר ביה, או כיון דכל זמן דלא הדר ביה אין כאן שיור נכסים לעצמו הוי כמתנת שכ"מ בכולה דאף אם קנו מידו חוזר. והנה בשיטה בפ"ק דב"מ הקשה דאמאי לא מוקי הא דתני בדייתיקאות אע"פ ששניהם מודים לא יחזור בנותן מתנה בשדה אחת דהוי מתנה במקצת במצוה מחמת מיתה דבזה לא יחזור דחיישינן שמא נתן שאר הנכסים לאחרים בקנין ואיהו לא יהיב השטר מתנה במקצת דנמלך ולא יהיב, וא"כ הוי לשאר הנכסים דין מתנת שכ"מ במקצת ולא מצי הדר ביה לכן אומר ליתן המתנת שכ"מ במקצת לראשון דמניה נפל ותו כי נפיק שטרא לשאר נכסים דיהיב ממקבל מתנה הוי מתנת שכ"מ בכולא ומצי הדר ביה ולכן לא יחזור [וסובר השיטה דאע"ג דמצי לחזור מהראשון מכל מקום לא הוי שיור להמתנה אחריתי ודין מתנת שכ"מ בכולא איתא להך שטרא בתרא יעוין]:
אמנם נראה דלק"מ, דלפ"ז אמאי לא יחזור ואי דחיישינן להך חששא מה יועיל אם תאמר דלא יחזור אכתי מספקא לן אי נפיל מראשון ותו הוי מתנת שכ"מ בכולא ומצי הדר ביה ומוקמינן לממונא בחזקת מריה ולא זכי מקבל מתנה דבספיקא אמרינן דמצי הדר ביה. ואולם הא חזינא גבי מצא שובר דפריך ליחוש דילמא כתבה ליתן בניסן כו' ואזלא וזבנתה לכתובתה כו' ומפיק ליה לשובר אע"ג דאם לא מהדרינן ג"כ לא יוציאו הלוקחים קרקע המיוחדת לכתובתה דמספיקא דילמא כבר מטי שובר ליד הבעל טרם שזבנה לכתובתה תו מוקמינן לנכסים בחזקת מריה, וצ"ל דאעפ"כ דאם לא יחזירו ויהא השובר מונח יתברר האמת שלא מטי לידיה טרם דמכרה הכתובה, א"כ הכא ג"כ נימא הכי דאם תאמר דלא יחזיר ויהא השטר מתנה מונח יתברר דלא מטא לידיה טרם שנתן השאר נכסים להמקבל וכנ"ל. ונראה לדעתי דשם גבי שובר במה שתאמר דלא יחזירו השובר אין אתה מפסיד את הבעל דגם אם לא תחזיר השובר לא יגבה הלוקח הכתובה לכן צריך למיחש לחששא כי האי, אבל כאן במתנת שכ"מ במקצת במצוה מחמת מיתה איך תאמר דלא יחזיר השטר ליד המקבל מתנה בשהנותן מודה ויפסיד את המקבל מתנה עבור חששא כי האי דשמא יהיב שאר נכסים לאחר, דאף אם תאמר דלא יחזיר ג"כ יפסיד המקבל מתנה שאר נכסים והבעלים מצי הדר ביה וכדפרישית, ואי דעל ידי דלא יחזיר אימור יתברר הדבר דשקר בפי הנותן והשטר ראשון לא מטי לידיה דמקבל והוי מתנת השני מתנת שכ"מ במקצת בקנין דלא מצי לחזור בו, אי משום זה דאימור יתברר הדבר לזה להפסיד בעל השטר זה לא אמרינן, דדוקא בכתובה דאף אם לא יחזור ג"כ לא יפסיד הבעל דהלוקח כתובה בזמן מאוחר להשובר לא יהא מצי לגבות מהבעל מספק לזה אמרינן דכמה דמצי לתקן מתקנינן אבל כאן להפסיד המקבל מתנה עבור זה לא מפסדינן, וזה פשוט לדעתי:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה