אור שמח על משנה תורה, הלכות דעות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד
הלכה א
לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב.
נ"ב עד דכפנית אכול, שם.
ולא ישתה כו' צמא.
נ"ב עד דצמית שתי. שם.
אל ישהא נקביו כו'.
עד דרתחא קדירך שפיך ברכות ס"ב וערש"י שם.
הלכה ב
אלא יפחות כמו רביע כו'.
נ"ב אכול שליש כו' ריש פרק מי שאחזו עיין.
ולא יאכל עד שיבדוק כו'.
נ"ב ת"ר הנכנס לסעודת קבע מהלך י' פעמים ד' אמות ברכות כ"ג.
הלכה ג
וכל המטייל אחר אכילתו.
נ"ב טיול מרובה ואינו סותר לדברי הגמרא ב"מ קי"ב.
הלכה ה
ולא יישן ביום.
סוכה כ"ו.
הלכה ח
ואוכל את החומץ.
נ"ב שבת קי"ד שהחומץ יפה בשעת השרב.
הלכה ט
ובימות הגשמים אבל בימות החמה כו'.
נ"ב עיין עירובין דף נ"ו כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים, ובגיטין דף ע' וגדגדניות וכשות שלא בזמנה כו' בזמנה תמוז שלא בזמנה טבת כו' ודוק והחרדל כו' יעוין ברכות מ' ע"א.
הלכה יא
וכן החרובין רעין לעולם.
נ"ב קידושין דף ס"ב חרב תאוכלו.
הלכה יז
ואם צמא כשיצא מן המרחץ כו' יערב המים ביין כו'.
נ"ב שבת דף ק"מ יין ישן ומים צלולים דעבידי לבי מסותא למיקר עיי"ש.
הלכה יט
כל השטוף בבעילה כו'.
נ"ב שבת דף קנ"ב וכל השטוף בזימה כו' דברים שעושה בילדותו משחירין פני' וערש"י שם.