אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות גניבה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ד · הלכה ז

הלכה ב

מסר שורו לשנים וטענו טענת גנב ונשבע והודה אחד מהם והשני באו עליו עדים כו':
הנה מבורר שיטת רבינו, דמדקא בעי רב פפא תרי חומשי ותרי כפילי בחד גברא מאי כו' מי אמרינן תרי גווני ממונא קאמר רחמנא דלא נשתלמו עילויה חד ממון והכא חד גוונא הוי דילמא תרי ממונא כו' הרי דהוי בעי למימר דכפל אחד פוטר חבירו ומנא ידענא דכפל פוטר כפל מתשלומין, הרי ילפינן ושלם אותו בראשו דממון שאינו משתלם בראש אינו מוסיף עליו חומש ולא שמענו פטורא רק גבי חומש, ועל כרחין דכמו שכפל פוטר אותו מחומש, כן חומש פוטר אותו מכפל ודין כפל וחומש שוין, רק דמבעי ליה אם תרי גווני ממונא לא משלם הא חד גוונא משלם, ופשיט דרק על תרי גווני ממון קפיד רחמנא ובממון שנתחייב ברישא אותו משלם, ולכן בבעיא דרמי ב"ח דבאו עדים קודם ונתחייב בכפל תו כי הודה אחרי זה מפטר מחומש, ובבעיא דכאן דהודה אחד קודם דנתחייב בחומש תו הכפל הבא אחר זה אין פוטרו מהחומש שכבר נתחייב, רק הבעיא אם מפטר מכפל הבא אחרי זה דכפל וחומש שוין. ולפ"ז א"ש מה דלא מייתי דמודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור מברייתא (דדף סה) בע"ה שטען טע"ג בפקדון כו' אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם כו' דמוכח מכאן דמיפטר מכפל הבא אח"כ משום מודה בקנס, ומוכח מזה כפירוש רבינו דמפטר משום דחומש המתחייב קודם פוטרו מכפל הבא אחרי זה, דתרי גווני ממונא אינו משלם על חד ממון וזה מוכרח, ומצאתי להב"ח שעמד בזה והעיר קצת מדברינו עיי"ש:
והנה בתורת כהנים איכא תרי דרשות, חדא דמודה שמשלם חומש אינו משלם כפל, וחדא דמי שמשלם כפל אינו משלם חומש, ראה שמה על פסוק דושלם אותו בראשו, בראשו משלם ואינו משלם כפל כו' וכי היכי דמיעוט השני דמי שטוען טע"ג ומשלם כפל אינו משלם חומש אף כי הודה דכפל פוטרו מתשלומין, הוא הדין מי שהודה דמחויב חומש אף כי טעין טע"ג פוטרו מכפל הבא ע"י עדים אחרי זה יעו"ש בתו"כ דדריש על דרך קו"ח דהוינא מייתי חיוב השני בחבירו וע"ז איכא קראי, וכמו דכפל מלבד שאינו מחייב חומש, עוד פוטר אותו מחומש היינו כי הודה אח"ז, כן חומש מלבד דאינו משלם כפל על הודאה לבד מקו"ח, רק פוטרו ג"כ מתשלומין של כפל הבא אחרי שנתחייב בחומש, ודברי רבינו המה דברים שנאמרו למשה בסיני ודוק:
ולכאורה יש לומר דרבינו סבר בפרק כ"ה ממלוה דשנים שלוו נעשים ערבאים זה לזה וכי תבע לחד מצי תבע לכולה יעוין סימן ע"ז מחלוקת קדמאי בזה אם נעשה כל אחד קבלן על הכל או ערב יעו"ש, א"כ לפי מה שבארנו לעיל פרק ג' כן הכא דשנים שטענו טענת גנב אין על היותר ממחצה דין גניבה רק דין חוב לבד א"כ הא חומש מתחייב גם על כל חוב ממון שכפר לו אחד ממלוה או מערבות וכיו"ב. א"כ הטוען טע"ג והודה חייב חומש מכל השווי של השור שנעשה שומר להתחייב על כולו, וכי טעין חבירו טע"ג ובאו עדים דנעשה כאילו הוא עצמו גנבו, אינו גנב רק על חצי שנתחייב מצד עצמו מצד חיוב שמירה דיליה דע"ז נעשה גנב להתחייב כפל, אבל מה שנתחייב מצד שקבל עליו להתחייב בחיוב חבירו אין עליו דין גנב דלא עדיף משנים שגנבו רק חוב כמו מלוה דעלמא או מצד ערבות ואינו חייב רק בחצי כפל. וכיון שעל כל הממון איכא חיוב חומש ועל פלגא איכא חיוב כפל מסתברא דרק חומש פוטר הכפל לא שהכפל מפלגא יפטור את החומש מכולו וזה נכון. אמנם לדעתי יהיה ע"ז כמו שאמרו בטענו אנסת בתי דקרן תבע ולמר קנס תבע. הוה"ד כאן מסתמא אינו תובע רק בעד חלק עצמו ואינו משלם חומש רק מחיוב פלגא דיליה. והירושלמי בשוה פרוטה ע"כ טעין לשניהם ואכמ"ל:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות גניבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה