אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יא · הלכה ג

פרק יא

וקטנה שלא מיאנה כו' והלכה ונתקדשה כו' כשהיא קטנה כו':
נראה לי לפרש בגמרא, דהקדושין אינו מיאון רק מפני שהוא מתנגד לקדושי או נשואי פלוני, דכיון דהיא קנויה לראשון איך תהיה קנויה לשני ואי דהאי לאו דהאי ואי דהאי לאו דהאי והוא מתנגד לקדושין שקדושה מקודם וכיו"ב בגדולה אמרו דאם פשטה ידה וקבלה קדושין משני הויא כאומרת גרשני, אבל בשמת הבעל והוא זקוקה ליבם אז קיי"ל דקדושין תופסין ביבמה וא"כ אין זה מעשה המנגד לקדושי בעלה המת אין זה נחשב למיאון דאין זה הוראה לבטל קדושי בעלה המת כיון דתופסין קדושין ביבמה, פוק חזי בגדולה שיטת ירושלמי דקדושין מאחר אינו חזרה מקדושי הראשון שקדשה לאחר ל' כמוש"נ פ"ז ה"א בההמ"ג, ואף להרשב"א דהוי חזרה דוקא תמן בגדולה אבל בקטנה שבידה למאן מקדושי שני אין זה הוראה לבטל קדושי ראשון, ולכן ביבם רק בניסת לשני הוה מיאון דהא אסורה להנשא כשהיא זקוקה ליבום לכן הוי זה מיאון, וא"ש מה דתניא ועמדה וניסת שזה גם ביבם הוי מיאון, אבל קדושין רק בבעל לא בזקוקה ליבם. אמנם רבינו שהשמיט נשואין קצר לפ"ז בדבריו ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה