אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ח · הלכה א

פרק ח

המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה מגורשת כו':
הנה דא ברור דבכל תנאים דעלמא אין חיוב עליה לקיים התנאי, ואפילו אם מקדש אשה ע"מ שתתן מאתים זוז אין חיוב עליה ליתן מאתים זוז, רק אם לא תתן אינה מקודשת, וכן כתבו הרא"ש והרשב"א בפרק מצות חליצה, דכל האומר על מנת אין מחייבין אותו לקיים תנאי כו' אם ירצה לקיים התנאי יתקיים מעכשיו ואם ירצה לא יקיים התנאי ויתבטל המעשה למפרע, ולעולם אין מחייבין את הזוכה לקיים התנאי כדי שתתקיים לו המעשה יעו"ש ברשב"א:
ובזה יתבאר לן דברי הירושלמי פרק מי שאחזו הלכה ה' על משנתנו דאמר רשב"ג מעשה בציידן שאמר אחד לאשתו הז"ג על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו אמרו חכמים תתן לו את דמיה, אמר ר' יודן בשאבודה באונס אנן קיימין עשו אותה כמתנה שו"ח להיות פטור מן השבועה א"ר יוסא וכא אתינן מיתני שו"ח להיות פטור מן השבועה, אלא כשאבדה בפשיעה אנן קיימין דמים עשו אותה כאיצטלית רבנן אמרי אחת זו ואחת זו משום תנאי גיטין, והירושלמי הזה מופלא. מאי שייך להיות פטור מן השבועה, ועיין מפרשים, וברור דצ"ל להיות כשואל. והיא ברייתא מובאה בבבלי פרק הפועלים, ובירושלמי שבועות פרק כל הנשבעין, וזה שדקדקו דברישא תנא הרי זה גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן, ובהך מילתא דרשב"ג לא תנא הרי זו מגורשת ותתן לו את דמיה, והיינו משום דחיוב עליה ליתן לו איצטליתו ובשאבדה באונס אנן קיימין וקמ"ל רשב"ג דעל מנת כן התנה שתתחייב באונס אע"פ שהיא איננה עליו רק שומרת חנם, מ"מ בקבלתה הגט נתחייבה ליתן האיצטלית או דמיה כשנאנסה, ופריך ר' יוסה והכא קמ"ל תנא דמתחייב שו"ח להיות כשואל, ע"כ כשנאבדה בפשיעה וחייבת לשלם עבור איצטליתו כדין שומר חנם, רק שקמ"ל שאע"פ שהאיצטלית נאבדה, דמים שהיא משלמת כפי מה שהיא מתחייבת עשו אותה כאיצטלית ונתקיים התנאי, והיא מגורשת. רבנן אמרין אחת זו ואחת זו, פירוש בין רישא דהרי מגורשת ע"מ שתתן מאתים זוז, בין סיפא דע"מ שתתני לי איצטליתי, הוא משום תנאי גיטין, פירוש, אין החיוב עליה ליתן רק אם תתן תתגרש, ואם לא תתן לא תתגרש, אבל הנתינה איננה מחמת החיוב ליתן רק ברצונה תלוי אם תרצה לקיים התנאי תהא מגורשת ואם לא תאבה בקיום התנאי נתבטל הגט למפרע וזה פשוט, ורבנן המה רבנן בתראי ולא רבנן דרשב"ג:
ונראה להבין טעמייהו דר' יודן סבר טעמו דרשב"ג דאזיל לטעמו דסבר כל עכבה שאינה הימנה ה"ז גט, ואם נחתך דדה סבר דה"ז גט כדאמר לקמן, א"כ אם יכוון דוקא האיצטלית, היכי דנאבדה באונס הוי כמאן דעביד ותהא מגורשת ולא תתן לו מאומה, ולכן ודאי כוון שאם תהיה האיצטלית בעינה תתן לו האיצטלית ואם תאבד באונס תתן דמיה שיהיו לו הדמים של האיצטלית לכה"פ, ומשום זה אפשר דכיון שכוונתו דמים שתתחייב לשלם אם תאבד האיצטלית ולאו דוקא איצטלית קאמר, אפשר דהוה"ד נאבדה בפשיעה סבר דתתן לו דמיה, ודבר זה אינו מוכרע בדעת רשב"ג, ור' יוסה אמר דכיון דרק איצטלית דידיה תבע מה שהיא מחוייבת להחזיר לו אחרי הגירושין ומה שהוא שלו, לכן בשאבדה בפשיעה סבר רשב"ג דבנתינת דמים מגורשת דדמים עשו אותה כאיצטלית [אבל ר' יודן לא מזכיר דמים עשו כאיצטלית דטעמא כדפרישית] אבל בשאבדה באונס לרבנן דעכבה שאינה הימנה אינו גט ואונסא כמאן דלא עבד לדידהו גם רשב"ג יסבור דלא מהני חזרת דמים, דע"ז לא סליק אדעתיה שאם תשלם מה שאינה מחוייבת ליתן תהא גט דזה לא סליק אדעתיה, ודוקא כשתתן מה שהיא מחויבת לשלם זה סליק אדעתיה שתתן דמים, ולכן אף אם היא נותנת מה שאינה מחויבת ליתן זו אינה איצטלית שלו והוי כמו דיהיב ליה אחר שאינו בע"ד בזה כלל, מתנה איצטליתו, כיון דלא בעי זה כלום:
ואולי אפשר לפרש עוד, דמשום האי טעמא דלא תבע רק מה דמחויבת, אפשר דגם חכמים דסברי לקמן דבאונס כל שלא נתקיים התנאי אינו גט, הוא משום זה יהיב לה כי היכי דליהוי ליה טיבותא מחזיק גם איהו לה טובה, אבל כי לא היה לו טובה מאתה יהיה מנסיבה שיהיה גם הוא אינו עושה טובתה, אבל כאן שאינו רוצה רק איצטליתו שמחויבת מן הדין אפשר דבאונס שאינה מחויבת כו"ע סברי דה"ז גט בלא נתינת דמים כלל, ורבנן אמרי אחת זו ואחת זו משום תנאי גיטין, וא"כ גם בשנאבדה באונס לא נתקיים התנאי, דאין כוונתו שתשלם מה שהיא מחויבת רק רצונו בהאיצטלית דוקא ותנאי הוא שאם תתן האיצטלית דוקא יהיה גט ואם לא לא יהיה גט אף אם תתן דמיה ולפי זה גם בנאבדה באונס אינו גט לרבנן כיון דסליק אדעתיה רק אותה איצטלית ולא שתובע מה שהיא מחויבת לשלם. ולפ"ז מצינן לפרש דהך רבנן אמרי המה חכמים דפליגי על רשב"ג דלדידהו דאיצטלית דוקא, אבל העיקר כדפרשתי לעיל ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה