אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ה · הלכה י

הלכה ז

מעשרה ולמעלה אינם רשאים ליחלק עד עשרים כו'.
בירושלמי הלכה ג' קאמר מה מקיימין רבנן טעמא דריה"ג במקהלות בכל קהלה וקהלה כו' במקהלת כתיב, וכפי הנראה דלרבנן צריכין ליחלק דכל קהלה קהלה בפני עצמה בעי ברוכי, ולר' יוסי אינן צריכין ליחלק, אולם בגמרא דילן מוכחא שפיר דאינן צריכין ליחלק, דקאמר קם רב חמא ומהדר אבי מאה כו' לא צריכתו כו' הלכה כרע"ק, והא לרע"ק צריכין ליחלק, וא"כ מאי לא צריכתו דקאמר דמשמע דרשות בידן לברך ביחד, והיינו דהגמרא דילן מפרשא טעמא אחרינא, דמבעי קרא לדר' מאיר כו' וטעמא אמאי לא מפרש דפליגי בהא משום דאם כהירושלמי הוי מהפכא שיטתייהו מהך דפסחים ל"ו דריה"ג דריש המקרא ור' עקיבא דריש המסורת והכא איפכא, והירושלמי מפרש שם טעמי אוחרי בפלוגתייהו עיין ודו"ק. וא"כ נתברר שיטת ירושלמי דבעשרים צריכין ליחלק, אבל ששה אינן צריכין ליחלק, ולפ"ז אינו מדוקדק לשון רמ"א בסימן קצ"ג דאז יכולים ליחלק אם ירצו, ונ"ל דה"ה בששה אינן מחויבין ליחלק רק אם ירצו, דלפ"ז אדרבא כ"ש הוא. ועוד מאי נ"ל דקאמר הא רש"י פירש כן בריש דף נ' ששה נחלקין אם רצו כו' עיי"ש. והנה בספר קרית ספר להמבי"ט כתב דזימון מן התורה בעשרה ולא בג' ואתי שפיר מה דפועלים מברכין זימון משום דבעשרה הוי ד"ת ועיקרה ד"ת, ולכן כי לא היה מופלג בחכמה לא רצו לברך וסברו דחילוק ברכות עדיף משום דרק ג' הוי, ולכן ספק אשה חייב בזימון דעיקרה דבר תורה ודו"ק.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה