אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ג · הלכה יב

הלכה ט

אכל פחות מכזית כו'.
התוספות בדף ל"ט הביאו בשם ר"י דבורא נפשות מברך גם בסוף אפילו בבציר משיעורא ועיין רא"ש סימן ט"ז והביא ראיה לסתור דבריו, שאם אכל ז' מינים פחות משיעור אינו מברך ברכה בורא נפשות שלא נתקנה על ז' מינין אלו מהך דר' צדוק שלא בירך אחריו, ונראה לי דמשנתינו דאמרה וכשנטל ר' צדוק אוכל פחות מכביצה כו' ולא בירך אחריו, פירושו כשהיה בעל קרי ולא הי' לפניו מקוה לטבול דקיי"ל במשנתינו דמברך לאחריו ואינו מברך לפניו משום דלאחריו הוי דבר תורה לכן נטל פחות מביצה ולפניו לא בירך כדין בעל קרי [ולא נטל את ידיו משום שלא רצה לטמא משקין מן התורה שמטמאין כלים ומשקין מחמת ידים אינן מטמאין כלים לשיטת רבינו] ולאחריו לא בירך משום שהוא פחות משיעור ולא בירך בורא נפשות משום שהוא מדבריהם ולא עדיף מברכה שלפניו שבעל קרי אינו מברך אותה, ולכן אכל פחות משיעור שלא רצה להתחייב בברכת המזון ולברך כשהוא בעל קרי ולכך אכל חוץ לסוכה וכי"ב, וזה עומק הפשט במשנתינו ולשון רש"י בדף ל"ט בצר ליה שיעורא וגבי ברכת פירות הארץ אכילה כתיב כו' מורה כתוספות. והא דפריך הוא למאי דמפרש דלאחריו מברך ברכה מעין שלש ושלקות במלתייהו קיימי ודו"ק היטב.

אכל פחות מכזית כו' וכו'.
הנה הפוסקים הביאו שיטת הירושלמי דבריה חשיב לברך ופלפלו בסוגיין דבבלי, ולדעתי נראה לפרש בזה הא דאמר הגמרא בדף מ"ד ור"ג נמי ארץ הפסיק הענין ההוא מבע"ל למעוטי הכוסס את החיטה, דלאו משום דלא חשיב לאברוכי עליה לאחריו שלש ברכות רק קא משמע לן דלא נאמר דעל בריה מברך שלש ברכות כשיטת הירושלמי דמייתי, בתוספות ל"ט ד"ה בצר, והוא הדין על כל הנך שבעה מינים, דקמ"ל דלא מברכינן על בריה דילהו, אבל בכוסס חטה סברא הוא אף לרבנן דלא חשוב לברך עליה לאחריו גם מעין שלש ויעוין תוספות דף ל"ז תוך ד"ה הכוסס את החטה, וקמ"ל הא דהפסיק בארץ לר"ג להשמיענו דאף ע"ג דכל שבעת המינים כתב בפרט חטה כו' גפן הוא רק שם המין, אבל אינו מברך על בריה בפני עצמו רק כשיאכל מהן כזית או כביצה ודו"ק.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה