אור שמח על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ח · הלכה ב
ואינו עושה תמורה מפני שהוא עצמו כתמורה.
לא נתפרש בדברי רבינו אם היא בעל מום מי חלה עלה קדושה כיון דהיא כתמורה ותמורה חל על בע"מ ליקדש. ובסוף פ"ק דתמורה תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי תמורת שמו אינה חלה אלא על דבר הראוי ופרש"י שהוא כשאר קדשים שאינן קדושים כשקדם להקדשן עיי"ש. אמנם לא מכרעא דלדעתי פירושו כמו מנין הראוי וזה שתמורת גופו חלה על שאינו נטבל למעשר הוא אפילו מטלאים שכבר נתעשרו או מיפטרי בלקוח ויתום, ותמורת שמו בעי להיות האחד עשר ראוי להיות מעשר כ"א מאותן טלאים שלא נתעשרו וחייבים במעשר וברור. ומש"כ רבינו וטעון נסכים נ"ב מנחות (דף צ"א) יעו"ש: