אור שמח על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ו · הלכה י
בלח"מ. וטעם מחלוקתן:
נ"ב עיין רש"י ביצה (דף ל"ט) הביא בשם י"מ שיטת רבינו בקוצר עיי"ש ובחידושי הארכתי:
מסתפקנא בנפלו לה לאשה הנשואה נכסי מלוג מבית אביה והם בהמות אי מחייבא במעשר בהמה מי אמרינן דהוו כמו שותפין היא והבעל ופטורין ממעשר או לא ויעוי' פרק היה נוטל דף כ"ג תו' ד"ה כל הנשואות משום דקנין הבעל הוי כמו שותף יעוי"ש. ובירושלמי שקלים פרק א' הלכה ד' היא שני אחין שירשו את אביהן היא שני גיסין שירשו את חמיהן. ונתבונן איך ירשו גיסיהן הלא אין הבעל יורש את אשתו בראוי ואם מתה אינו יורש את חמיו וצריך לומר דכשהיו נשיהן חיות נפלו להן נכסי אביהן והבעל יורש את אשתו כשהיא מתה ואם כן בעודה בחיים הוי של שותפות הבעל ואשתו וכבר נפטרו ממעשר בהמה. ונפשט ספיקן דלא הוו כשותפות למיפטר ממעשר. אמנם יש לדחות דמיירי כגון שכתבו להן דו"ד אין לי בנכסייך ופירותיהן ומירת ירית לה בעל ועיי' תוס' כתובות דף נ' ע"א בזה ודו"ק.