אור שמח על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק א · הלכה ב
ומשם באו לשילה ובנו שם כו'.
במשנה זבחים באו לשילה נאסרו הבמות כו' קדשים קלים ומע"ש בכל הרואה, ובגמרא מפיק לה מקרא דהשמר לך פן תעלה עולתיך בכל מקום אשר תראה אבל אתה אוכל בכל מקום אשר תראה, דעת לנבון נקל דזו הדרשא אליבא דמשנתינו דמשבאו לשילה נאסרו הבמות קאי עליה קרא דהשמר לך כו', אבל לרשב"י בגמרא דסבר דמנוחה ונחלה ירושלים ובשילה הותרו הבמות כדדריש לקמן (דף קי"ט) לא מצי קאי דרשא דהשמר לך פן תעלה כו' דזה מיירי באיסור במות ולדידי' ע"כ ילפינן מקרא דדריש תאנת שילה בן פורת יוסף כו' עלי עין דנאכלין בכל הרואה, ולפ"ז דאע"ג דבשילה הותרו הבמות ומצי להקריב שלמים בבמה בכל מקום ואפילו כן קדשים הנקרבים בבמה גדולה אין נאכלין רק בכל הרואה, א"כ אין נפ"מ לדידיה בין שילה לנוב וגבעון או גלגל וגם שם קדשים קלים הנקרבים בבמה גדולה אינן נאכלין רק בכל הרואה כמו בשילה. ומה מיושב התוספתא לפ"ז דבגלגל ובנוב וגבעון תני קדשים קלים נאכלין בכ"מ ור"י ור"ש אומרים בכל הרואה, וע"כ זה ט"ס וצ"ל [דברי ר"י] שהוא האומר קדשים קלים נאכלים בכל מקום [ור' שמעון אומר] בכל הרואה ולטעמיה אזיל דיליף משילה דגם שם הותרו הבמות, וזה פשוט, ויעוין ירושלמי פרק קמא דמגילה בזה: