אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ז · הלכה יג

הלכה יא

ספק אם הורמה חלה מהן או לא הורמה כו'.
פירוש כגון תרומת מעשר של דמאי שאפאה הכהן ונטמאה דחייבת בחלה והחלה הוי חלת דמאי דאימור עישר הע"ה שלקחה מאתו והוי תרומת מעשר ואימור לא עישר והוי טבל וחייב להפריש ממנה חלה והוי חלת דמאי ואף שנטמאה ואסורה באכילה לכהן כל העיסה דהוי תרומע"ש שנטמא אבל להסיק בה תבשילו מותר כמבואר פי"ב מהלכות תרומות הי"ב וצריך להפריש חלה עליה דאימור לא עישר הע"ה תבואתו והוי טבל לחלה ואין מדליקין בטבל טמא כמפורש פ"ו ממעשר ה"ב לכן ניטלת מן טהור על הטמא בכה"ג בחלת דמאי אבל עמי הארץ לא נחשדו על החלה והוה"ד לכל חלת ספק ניטל מהטהור על הטמא, וזה מפורש בלשון רבינו ספק כו' שחלת דמאי כו' דמדמאי נלמד על כל ספק, ולדעת רמב"ן דתרומ"ע של דמאי מאכילין לעניים ודאי צריך להפריש מהן חלה וניטלת מהטהור על הטמא, וזה ברור. ואולי צ"ל כאן בירושלמי כמה דתימר מדמאי על דמאי תרומה ויחזור ויתרום ואמר כה כן, פירוש דכמו דבדמאי על דמאי חיישינן שמא אותו דמאי שהפריש ממנו הי' כבר מעושר והוי כמפריש מן הפטור על החיוב אמור כן כאן דמפריש חלת דמאי מן הטהור על הטמא ומשמע אפילו זבין מתרי גברי, ואימור הכא נמי שמא התרומע"ש של דמאי שאפאה והפריש ממנה חלה על שאר עיסות של תרומת מעשר של דמאי המחוייבין בחלה היא תרומע"ש גמורה ופטורה מן החלה והוי כמפריש מן הפטור על החיוב, ומשני כאן ברוצה לאכלה שם בדמאי אבל כאן שניטלת מן הטהור על הטמא ותרומת מעשר טמאה אינה ראויה רק לשריפה לכן ניטלת גם מן התרומת מעשר של דמאי ולא חיישינן לשמא הך פטור והך חיוב וכמו דהקילו כמה קולות בשמן שריפה כן הקילו בהדלקת ספק טבל טמא שטבולה לחלה ודוק. ולפי שהגהתי יש לפרש גם על תרומה של דמאי שניטלת מן הטהור על הטמא וכפי מה שפירשתי ואכמ"ל:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה