אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ו · הלכה יז

הלכה יב

היו הככרות נושכות זו בזו ונתקבץ מן הכל שיעור חלה כו'.
ירושלמי פ"ב ה"ב ר' אימי בשם ר' יוחנן והן שנשכו, ונראה לי שיטת הירושלמי דזה קאי על התנא קמא דאמר דנגעו פטורים עד שישוכו, משמע הלשון דאפילו אם ישוכו לאחר זמן מהעשיה ג"כ חייבים בחלה דהנשיכה בעיסות מועיל אף לאחר הגלגול הרבה. ובאמת סבר ר' יוחנן דבעי שהנשיכה תהיה בגמר העשיה היינו בשעת הגלגול שאז נגמרה מלאכתו לחיוב חלה, ולכן מגיה הלשון שלא תימא במשנתינו עד שישוכו לאחר זמן רק שנשכו היינו בעת הנשיכה היה העשיה שנגמר הגלגול וכיו"ב איתא במקומות בבבלי [יקלקלו קלקלו] ועיין ב"מ (דף פ"ח) משיפקסו עד שיפקסו כו' ובתוס' שבת (דף ל"ו) ד"ה וב"ה כו' עד שיגרוף יעו"ש, ובזה א"ש תמיהת תוס' בפרק אלו עוברין על ר' אליעזר דבצירוף סל סבר דבעי נשיכה א"כ מאי אף הרודה, ולפ"ז מיושב דאם הנשיכה גם בסל ג"כ מועיל כמו נשיכה בעת גמר עשיה בעת הגלגול וכן אמר לקמן לר"א דנשכו כו', וראיתי בספר אור זרוע מביא דברדייה מן התנור תיכף נותן להסל אבל לאח"ז לא וקרוב למה שפרשתי בת"ק, ועיין בביאורי הגר"א סימן שכ"ה מש"כ שם ובדברי הר"ש בפה"מ ואכמ"ל:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה