אור שמח על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה יב
וכשם שטעונין תנופה כך טעונין קרבן כו' ואין הקרבן מעכבת.
תנופה ודאי אינה מעכבת דיליף משלמים ושם ג"כ אינו מעכב וגם בנזיר דרב יליף עכובא בתנופה זה דוקא לר"א אבל לחכמים תנופה אינה מעכבת בנזיר כמוש"כ רבינו פרק ח' הלכה ה' מהל' נזירות. ורק קרבן דיליף דשמחה בקרבן היא סד"א כיון דשמחה מעכבת דמן החג ואילך מביא ואינו קורא לפי שאינן בשמחה הו"א דבלא קרבן אינו קורא להכי קמ"ל דאין הקרבן מעכב כלל וקורא בלא קרבן ודו"ק.
ובמכות י"ח אמר דלר' יהודא דיליף הנחה לתנופה א"כ הנחה אינה מעכבת יעו"ש. ותמהו בתו' אטו משום דלא תנא בי' קרא אינו מעכב והלא קריאה לר"ש מעכבת ע"ש ותי' תמוה מאד אטו בקרא דלא תוכל כו' בשעריך כתוב קריאה יותר מהנחה.
והנראה בכונת הגמרא דכיון דר' יהודא מפרש והניחו מלשון נחה העם על תנופה מעלה ומטה כו' א"כ אמאי אפקי' רחמנא בלשון הנחה לומר דהנחה לא תיפוק לי' מכלל תנופה וכמו דתנופות בכל התורה שירי מצוה הן ואינן מעכבות כן הנחה אינה מעכבת בבכורים. וכמו כן מצינו בחגיגה י"א ובזבחים והקריבו זו קבלת הדם ומדאפקי' רחמנא בלשון הולכה למימרא דהולכה לא תפקי' מכלל קבלה לענין לשמה וכיו"ב ממש הך דהכא וזה ברור בס"ד.
ואין הקרבן מעכבת.
עיין כס"מ, וכן מבואר בבלי מנחות (דף מ"ו) ואמר רבא כו' לחם תנופה בכורים לד' מה בכורים בפני עצמן אף שתי הלחם בפני עצמן כו' ומפורש יותר (בדף נ"ח) אמר רב עמרם לא ליקרב עמהם א"ה בכורים נמי דתנן הגוזלות כו' הנהו לעטר בכורים הוא דאתא ולאו חובה נינהו וערש"י שם: