אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ט · הלכה ז

הלכה ו

וכן הדלקת הנרות כשרה בזרים כו' מותר לזר להדליקן.
עיין השגות, ובכס"מ וטעמו של רבינו כיון דלאו עבודה היא כו' כמו שחיטה שהיא כשרה בזרים עכ"ל. ונראה מהא הוי סעד להראב"ד דכמו דאמרו בפרק טרף בקלפי דשחיטת פרו של כ"ג ביוהכ"פ כשירה בזר דשחיטה לאו עבודה, ופירושו ע"כ דאין זר חייב עליה ולא נפסלת אם שחט זר אבל ודאי מצוה בכהן דכתיב בקרא ושחט אהרן את פר החטאת אשר לו, ובמשנה תנן שחט ובגמ' ר"פ השוחט פריך על מירק כו' א"כ הוי עבודה באחר כו' חזינן דפר מצותו להשחט בכ"ג, כן כי אמרו גבי הדלקה לאו עבודה אבל מכל מקום מצוה לכ"ג להדליק, וברור, ובזה א"ש מה שדחקו אמוראי קמאי (בדף י"ב) לומר דכי נטמא כה"ג במה מחנכין אותו ולא אמרו דעבודתו מקדשתו וכמו כלי שרת דאמר בירושלמי קדושין ומתקדשין כאחד וכמו דמשני ר"פ. ולפ"ז א"ש דכי נטמא כ"ג קודם שחיטת פר במה מחנכין לכ"ג דלא שייך לומר שהשחיטה מחנכתו כיון דאינה נפסלת בזר ליכא למימר דיתקדש מהך עבודה גופא דאינה מוכחת עליו שהוא כ"ג, ולא דמיא לכלי שרת דכלי חול פוסל עבודה, ולפ"ז איך יקויים המצוה דכה"ג ישחוט כיון דאינו נעשה עדיין כה"ג בהך שחיטה, וע"כ אמרו באבנט או דמהפך בצינורא ודוק. ויתכן דלמ"ד דכשירה בזר יסבור דמן התורה אין מצוה לשחוט בכ"ג, והא דכתבה רחמנא שאהרן ישחוט הוא או כמו שכתבו האחרונים דבמדבר הואיל ונחירה היה בחולין שחיטה עבודה הוא ומצוה בכהן, או כמו דפירש הגר"א בשיטת המדרש דאהרן בעצמו היה נכנס בכל יום בעבודות אלו ואז היה מצוה שישחוט הפר אבל לדורות כשירה בזרים ואכמ"ל, ובחידושי תורה הארכתי ליישב מה דכתיב גבי אהרן הדלקה, ומה שכתב רבינו לחוץ פירוש חוץ להיכל בעזרת ישראל ופשוט, ומה דאיתא בתו"כ שלא יתקן מבחוץ הוא על ההטבה ונתינת שמן ופתילה דבעי כהונה ואינה כשירה רק בפנים ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה