אור שמח על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה יח
וכן טמא שהכניס ידו למקדש כו'.
עיין כס"מ בטעם רבינו, וכן משמע בפרק האשה דבמצורע ליכא רק דחיה דדברי סופרים הן לענין מחנה לויה והן לענין ביאה במקצת, והגמרא דפריך אידי ואידי עשה שיש בו כרת לפום ס"ד אף דעשה דפסח דוחה שבת שיש בה כרת זה אינו דשם בציבור דלא עבדי פסח שני לכן פסח דוחה שבת, אבל ביחיד דאיכא תשלומין לפסח שני לא דחי פסח ללאו שיש בו כרת ודוק:
או שאכל אוכלין טמאים כו'.
נ"ב נראה דמשנה דפ"ג דכריתות אכל אוכלים טמאים כו' ונכנס למקדש מפרש לענין מכת מרדות ויעו"ש ברש"י: