אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כב · הלכה לד
האשה שהכניסה לבעלה עז לחלבה כו' הרי זה אוכל והולך עד שתכלה הקרן. וכן אם הכניסה לו כלי תשמיש כו' עד שיכלה הקרן:
הנה בזה מחלוקת רש"י ז"ל דבעי דלישייר פורתא, וטעם רבינו כיון שכן דרך תשמישו להיות משתמש בכל יום ופוחת והולך, אע"ג דלא נשתייר כלל מן הקרן, בכ"ז בעל אכיל וזכה בהן, וסעד לשיטת רבינו ז"ל מהא דאמרינן בקדושין (דף כ"ד), והכא במעשר דאתא מבי נשא ור"מ לטעמיה דאמר מעשר ממון הקדש ולא קני ליה בעל, ורבנן לטעמייהו דאמרי ממון הדיוט הוא וקני לה בעל. והנה בירושלמי ריש מעשר שני אמרינן דאין מוכרין אותו לדברי הכל מפני זלזולו. וא"כ כיון דאין מוכרין מע"ש, א"כ בנפלו לה פירות דאמרינן דימכרו ויקח בהן קרקע ויאכל פירות, והכא כיון דאין מוכרין א"כ ע"כ לאכילה קיימין, ונמצא כלה הקרן ואיך זכי בהו בעל, ואפילו אם נאמר דתלמודא דידן סבר כהך מ"ד דלמ"ד ממון הדיוט מוכרין אותו, קשה לישנא דאמר דלר"מ מעשר ממון הקדש ולא קני ליה בעל, מוכח דרק משום דהקדש הוי לא קני להו בעל מאשה, תיפוק ליה דכיון דממון גבוה ואין מוכרין אותו, תו לא קאי רק לאכילה וקא כליא קרנא ובכה"ג גם בעלמא לא תקנו רבנן, ועוד א"כ אמאי דחיק הגמרא בקדושין (דף נ"ד) לחפש סתמא כר' מאיר דמע"ש ממון גבוה הוי, ושביק רישא דמע"ש דאין מוכרין אותו, בכ"ז זכי בהן בעל. ולא דמי לנפלו לה פירות תלושין דימכרו, דשם יש בידה למוכרן. אבל כאן דאין לה בהם רשות למוכרן רק לאכול הוי כמו נפל עז לחלבה שאין לה רק החלב, ובעז לא כלום וזכי בהן בעל, וזה ראיה נכונה לפסק רבינו ז"ל. דאע"ג דלא ישאר כלום זכי בהו בעל, ואע"ג דר"מ גופיה סובר במחפורת של צריף דלא זכי בהו בעל ואיהו בעי שישייר לה מידי אין קפידא מה דנקיט טעמא דממון הקדש ותלי בפלוגתא דיליה דשנוי במשנה. ועוד דלפי הלכה קאי. אבל במחפורת של צריף לא פסק רבא כוותיה ודוק. אח"ז ראיתי בחדושי רשב"א שמיישב שיטת רש"י שם אליבא דמ"ד ממון הדיוט אין מוכרין אותו ג"כ, ע"ש שזה כמוש"כ בס"ד:
וראיתי שהקשו מסוגיא דב"מ צ"ו דאגרא איהי פרה מעלמא כו' דבעל לוקח הוי הרי דזכי בה בעל, וז"א, דתמן מיירי דאגרא פרה לצורך נכסי מלוג שלה שהפירות הם של הבעל וכלוקח הוא בנכסיה, וא"כ הוא כשאול להבעל דהפרה עושה מלאכתו, ומשני דהוי כלוקח, פירוש בכל הנכסים ולא קיבל טפי מלוקח, ולכך פטור גם על פרה זו שהיה סובר שהיא של אשתו וכמו שפרש"י בריש המפקיד אשה ששאלה לצורך נכסי מלוג שלה יעו"ש וז"פ, וכן פירש שם צ"ו. אשה ששאלה לחרוש קרקע מלוג ונשאלו כו' יעו"ש ברש"י ודוק: