אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כב · הלכה א
יעוין בהגהות ובתשובות סימן ל"ה תקנת ר"ת ותקנות שו"ם ומש"כ בזה ורמ"א קבען להלכה בסימן נ"ג. וראיתי בזה בשאילת יעבץ ח"ב הועתק פסק ב"ד מרבינו יונתן זצ"ל מהמבורג, והמחבר השיג עליו באורך יעו"ש. ואנכי כתבתיו בגליון הספר בסימן קצ"ה, וכה דברי שם, ז"ל, תמה ע"ע הלא דבר זה מפורש בשו"ע סימן נ"ג כו' ובב"ש ואם היה לו הפסד במשא ומתן נראה דמנכה לו ג"כ, נ"ב, הלא כתוב בפסק ב"ד שתיכף אחר החתונה נעשה בורח מי שהיה ערב בעדו יעו"ש, א"כ ההפסד היה קודם החתונה שהוא ערב בשבילו ופלוני כבר הפסיד, וע"ז לא כתבו הפוסקים רק שההפסד היה במשא ומתן אחר החתונה ופשוט.
שם. מש"כ שאבי הבת מחוייב לישבע ונשבע ונוטל הואיל ורגלים לדבר שבפי הבעל אמת כו' תקנתא לתקנתא והלא אינו אלא מנהג להחזיר כו'. נ"ב, המה ראו כי בתנאים אחרונים כתוב ת"ר ר"ט רק שהבעל טוען נגד התנאים ואומר שלא הכניסה לו רק ארבע מאות ר"ט וויתר לו שתי מאות, א"כ טוען נגד הכתוב בתנאים אחרונים שהכניסה לו ת"ר ר"ט לכן ע"פ הדין המוסכם בחו"מ סימן פ"ב סעיף י' נוטל בלא שבועה רק הואיל ורגלים לדבר מגרע כח השטר והוי כמוש"כ הסמ"ע על שמודה שלקח רבית רק בהיתר שנשבע ונוטל, כן צ"ל כאן נשבע ונוטל, ומה שאומר שהוא מנהג קל אינו, כיון דכתוב בתנאים אחרונים ומחמת העדר כל הפרטים כמנהג אשכנז בספר נחלת שבעה, א"כ הוא שטר וחיוב גמור להחזיר בקנין אג"ס דמועיל, כהירושלמי דאמר בפ' הכותב הלכה א' ואלין דכתבין אין מיתת דלא בנין יהא מדלה חזר לבית אביה תנאי ממון ות"ק, ויעוין לקמן פכ"ג הל"ה, וברמ"א סימן צ"ב סעיף ז', ויעוין לעיל פט"ז הלכה ח' ונמצאת האלמנה כו' מכח התנאי כו' וברור: ושם עוד, ובמה יזכה חמיו במעות מעשר כו', נ"ב זה אינו אטו מעשר שנוהגין לחלק יוצאה בדיינין, ואם לא נתן אין האב מחויב ליתן: