אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יח · הלכה כד

הלכה כב

האשה שהלכה כו' מת בעלי רצתה נזונת כדין כל האלמנות:
פירוש שמוכרת שלא בב"ד ובלא הכרזה כמו"ש בהלכה כ'. אבל באמרה גרשני בעלי כו' וניזונית מנכסיו עד כדי כתובתה דוקא בבית דין ובהכרזה כדין כתובה בגרושה וכמו"ש הלכה י"ג בפרק י"ז, וכתב שהרי כתובתה בידה כגירסא הישנה משום דאינה נפרעת כתובה עד שתצא כתובה מת"י, אע"ג שמזונות אשה כשהלך בעלה פסק רבינו לעיל פי"ב הלכה י"ח, דאף אם אין הכתובה יוצאת מת"י ניזונית, כאן איהי דאפסדה אנפשה דאמרה גרשני ואינו מגיע לה מזונות, ואע"ג דמיגו דאי אמרה לא גרשני ויש לי מזונות תהא נאמנת לומר גרשני ולא נתן לי כתובה, ז"א. חדא דמיגו להוציא לא אמרו, ועוד דסבורה שתהא נאמנת להנשא וסבורה שתגבה הכתובה כאחד. אולם צ"ע א"כ תהא צריכה שבועה כדין גרושה הנפרעת שלא בפניו ולא שייך מיגו מהני טעמי, ועוד דאין אומרים מיגו לאפטורי משבועה, ורבינו לא זכר כאן דנשבעת, ומסתבר דגם רבינו כוון שתשבע בתחלה וברור. ולפ"ז צ"ב אם ניזונית גם כנגד התוספת כיון דאלו בא ואמר פרעתי לה היה נאמן במיגו דלא גרשתיך על התוספת, תו גם שלא בפניו טענינן ואינה ניזונית כנגד התוספת, או כמו דלא חיישינן לשובר וכיו"ב כן לא חיישי לטענות דמצי טעין בלא ברור וגובה בשבועה וניזונית גם כנגד התוספת וכן מסתברא. אמנם לשון הרב המגיד פי"ג מהלכות מלוה, ז"ל, דע שכל דבר שנאמן עליו הנתבע לומר פרעתי בלא ראיה כו' אין גובין אותו שלא בפניו, סותר קצת לזה, ויש ליישב כיון דכל נאמנתו בלא ראיה הוא מכח מיגו דלא גרשתיך, תו יש לה להאמינה במיגו דאילו אמרה לא גרשני היתה ניזונית שלא בפניו בלא שיעור ודוק היטב:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה