אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יח · הלכה יא

הלכה ד

אבל אם תפסה אחר מותו לכתובתה אינה גובה מהן כו':
רבינו נסים כתב בשמועה דא, דהא דלא מהני תפיסה לאחר מיתה לכתובה זה דוקא בתפסה מטלטלין אבל תפסה מעות לאחר מיתה מהני דכבר נפרעה, וזה סותר שמועות ערוכות, מימרא דרמי ב"ח במוכר שדה לחבירו באחריות וזקף עליו במלוה ומת ראובן ואתא בע"ח וטרפה כו' מטלטלי שבק אבא גבך ומטלטלי דיתמי לא משתעבדי וכן בסוף כתובות דיתמי מיגבי גבי אגבוי לא מגבי ואמאי הא תפס מעות וגם לאחר מיתה מהני וכבר עמד ע"ז בשו"ת רע"ק סימן ק"ל יעו"ש, ובחידושי לכתובות תרצתי לחלק בין כתובה לבע"ח באופן רחוק, אבל פשוט דהר"ן אזיל בשיטת רמב"ן בחידושי ב"ב ובהלכות בכורות דפסק דאין בעל חוב גובה מן הראוי וגבו קרקע בחובת אביהן דבע"ח דאבוהון חוזר וגובה מהן, לא הוה ראוי דמשתעבד מדר"נ ונעשה כאילו גבה הוא הקרקע עיי"ש שהאריך בזה. ובפרק יש נוחלין קכ"ד אמר מלוה שעמו ג"כ הוה ראוי, רק דגבי בכור פלגי דמספקא לן דלמא מחזיק יורשין לגבי אבוהון כי היכי דישקול פי שנים, משא"כ הכא דלא שייך זה, וא"כ מלוה שזקף עליו אבוהון הוה ראוי, ואיך מצי תפיס נכסי דיתמי דזה הוה ראוי דלא שייך דר' נתן דמטלטלי לא משתעבדי לבע"ח, רק בגבו קרקע תו משתעבד ליה מדר"נ וכדמסיק רבא דפליג על רמב"ח, ותו לא הוה ראוי, אבל למאן דלא אסיק הך שעבודא דר"נ אז הוה מלוה ראוי, ובראוי ודאי לא מהני תפיסה דהא אפילו בקרקע לא מצי לגבות מראוי, וטעמא דאי משום מטלטלי דיתמי לא משתעבדי, א"כ מהני בהו תפיסה במעות אף לאחר מיתה משום דאישתעבוד מחיי האב ולא מיחסרא גוביינא דכבר נפרעה במעות שתפסה אבל בראוי דלא אישתעבוד בחיי אבוהון לא מהני תפיסה לאחר מיתה אף במעות, וכאן החוב שחייב להמוכר הוי ראוי גבי המוכר ולא מועיל בהו תפיסה וכמוש"פ, וזה ישר ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה