אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יא · הלכה יא

הלכה ו

אמרה היא אמת אמר שלא מצאני בתולה ואיש בא עלי באונס כו' ה"ז נאמנת:
בשלטי הגבורים כתב דתוספת לית לה משום דאימתי מתחייב לה התוספת בשעת כניסתה לחופה ואז כנסה על דעת דתהא בתולה לא בעולה, וכן כתב גבי משנה דמומין דאם היו עדים שנתהוו בעת היותה ארוסה, דמכל מקום תוספת אין לה. והנה הריא"ז אזיל בשיטת תוספות רי"ד הנדפס מחדש בש"ס ווילנא, שכתב דכולהו מתניתין מיירי בכתב לה כתובה מן האירוסין, דאל"כ אם נאנסה מן האירוסין הרי בעת כניסתה לחופה לא כנסה על דעת שהיא בעולה והר"ז מקח טעות, דבאמת אין נפ"מ בין תוספת לעיקר כתובה, רק דכתובה אם כתב לה מן האירוסין חיובה בא תיכף, ותוספת אין חיובו רק משעת הנשואין דקיי"ל כר"א בן עזריה דלא הוסיף לה אלא על דעת שתכנס לחופה, אבל בלא כתב לה כתובה דסבר רבינו דאין לארוסה כתובה, א"כ עיקר החיוב בא בשעת הנשואין והוה מקח טעות, ובאמת לשון רבינו שכתב הנושא את הבתולה שכתובתה מאתים כו', וכן לקמן פרק כ"ה גבי מומין מוכחא דסתמא מיירי אף באין לה כתובה מן האירוסין, ובכל זה אם משנתארסה נאנסה אין זה מקח טעות, דעל המומין והאונסין המתהוין כשהיא תחת רשותו לא קפיד אינש דלהוי מקח טעות, דכיון דאשתו היא תו לא קפיד לבטל הנשואין, כיון דנסתחפה שדהו ומזלו גרם מה תעשה, כן נ"ל:
ולכאורה יש להוכיח כן דאמר רבא בפרק נערה דמוציא ש"ר חדוש הוא, דאם באו עדים שזינתה בבית אביה אחרי שנכנסה לחופה הרי היא בסקילה, אע"ג דאם תזנה אחר החופה דינה בחנק, הרי אע"ג דאישתני דינא לא אשתני קטלא יעו"ש ברש"י. ולפ"ז הא רבא סובר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה מקח טעות לגמרי, וכתבו בתוספות, דמשום זה אמרו חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה דצריכה קדושין מחדש, א"כ כיון שבאו עדים שזינתה בבית אביה הרי החופה בטעות והויא ארוסה ותו לא אשתני דינא, וע"כ דאף דקפיד זה לבטל האירוסין, אבל כשהיא ארוסתו קשה עליו לגרשה כיון דבקרובותיה אסור ונפיק קלא דאשתו היא תו לא קפיד לבטל החופה ולא הוי חופה בטעות, כש"כ כאן דנאנסה בעודה ארוסה או דנולדו בה מומין דהחופה לא הוי חופה בטעות. אמנם זה נדחה כבר ממה שהארכנו בזה לעיל פרק י' לדחות ראיה זו בדברים מוכרחין יעו"ש היטב, ולשון רבינו בהלכה ט"ז אבל התוספת יש לה כו' או שהודה לו שהיא בעולה קודם שתתארס, מורה בהדיא דאינה מפסדת התוספת בנאנסה משנתארסה דלא כהש"ג ותוספות רי"ד:
אמנם מצאתי לרבינו חננאל בפירושו לסנהדרין פ"ק על הך דאמר רבא פלוני בא על נערה המאורסה כו' בתו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין ממון לזה ונפשות לזה, דפירש דבא על בתו של פלוני באונס, דנהרגין עבור הבועל שרצו להרגו בעדות שקר, ומשלמין ממון דרצו להפסיד כתובתה, אלמא דמפרש דכבר היא נשואה לבעל, וכי מעידין שנאנסה מן האירוסין הרי הפסידו לה כתובה דאע"ג דנאנסה תחתיו, מכל מקום ארוסה אין לה כתובה, רק החיוב הוא בעת כניסתה לחופה, וכיון דבעת כניסה לחופה הויא בעולה הוי מקח טעות ואין הבעל חייב לה כתובה, כן מורה פשטו לכל מעיין, ומבואר דסבר כהתוספות רי"ד דכולהו משניות דמשארסתני נאנסתי והך דמומין מיירי כשכתב לה מן האירוסין דאינה מפסדת אם נאנסה אחרי זה, וזה פירוש נכון בהך דרבא שם לפי פסק רבינו דאין לארוסה כתובה, עלה לנו דהך דינא דהשלטי גבורים מחלוקת הר"ח ורבינו ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה