אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק י · הלכה א

פרק י

ואפילו אם קידשה בביאה אסור לו לבוא עליה כו', והבא על ארוסתו לשם נישואין אחר שקידשה כו':
הנה פסק רבינו דביאה אירוסין עושה, ועיין הרב המגיד, ולכאורה סוגיא ערוכה דביאה נשואין עושה בפרק הבא ע"י (דף נ"ח) דמוכיח רב ששת דיש חופה לפסולות מהא דשלא שטית ארוסה כו' היכי דמי כו' אמר רבא ותסברא הא מתרצא היא כו' ולא שקדמה שכיבת בעל לבועל, ואמר רמי ב"ח כגון שבא עליה ארוס בבית אביה, ובסוטה פריך התם על קרא דממעט ארוסה הא בעינן שקדמה שכיבת בעל לבועל ומשני רמי ב"ח כשבא עליה ארוס בבית אביה. ובאמת שלשיטת רבינו דאע"ג דאסור לבוא על ארוסתו הוא רק מדברי סופרים, בכ"ז אינו מנוקה מעון ותו אין המים בודקין את אשתו לשיטתו בהלכות סוטה, א"כ צ"ע דאיך תני המשנה שלא שטיתי ארוסה וע"כ כפי מה שאמר מן התורה טרם שאסרו חכמים זה לבא על ארוסתו [ובחידושי להלכות סוטה הרגשתי בזה], ואמאי לא אמר דקדשה בביאה דבזה ארוסה היא וקדמה שכיבת בעל לשכיבתו דלנהרדעי אף מדרבנן מותר בשדוכי, ואחר זה איסתתרה, ומוכח דרמי ב"ח סבר דביאה נשואין עושה. אמנם באמת אין ראיה דדרשינן מבלעדי אישך שקדמה שכיבת בעל לבועל. וא"כ בעינן שבאופן שמשקה אותה על בעילת הבועל אמר שבעילה כזו האוסרת אותה לבעלה תהא קודם בעולה מבעלה. ונראה דההשקאה הוא רק על תחלת הביאה, דסוף הבעילה אף אם לא נתפסה ג"כ אינה אסורה דיצרה תקפה וכמו דאמר רבא דאפילו אומרת הניחו לי שאלמלא כו' היא שוכרתו מותרת. א"כ על מה קפיד קרא להשקותה שמא לא נתפסה ונטמאה הוא רק על תחלת הביאה. אבל אם תחלת הביאה היה באונס אף שסוף הביאה ברצון אינה נאסרת לבעלה אף שנסתרה אחר הקנוי מרצונה. וכמו דדריש הגמרא מוהיא לא נתפשה כו' ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפסה מותרת היא גם על אשה זו שנסתרה אחד הקנוי ברצון ואחרת לאו דוקא רק כפירש"י דסתם אשה כו' ודייק רש"י דלא נימא דבאשה זו שקינא לה ונסתרה מרצונה אף בסופה ברצון מיתסרא, רק באחרת שלא קינא לה מותרת בסופה ברצון, ע"ז דייק רש"י דלא שנא, דהא אם נאנסה בביאה זו אעפ"י שקינא לה ונסתרה אינה נאסרת רק באשת כהן, כן כי סופה ברצון לא מיתסרא, דהא אונס גמור הוי כמו שאמר בירושלמי סוף פ"ד דסוטה דאמרה ליה אם יטבול אדם אצבעו בדבש ויתן לתוך פיו ביוהכ"פ שמא אינו רע לו ובסוף ערב לו כו':
ונראה לדעתי דאבוה דשמואל דאמר חיישינן הוא מדרבנן, משום דסבר דרוב נשים בסוף ברצון ומה"ת מהני ברי שלה נגד הרוב, רק פריך הא דשריא רחמנא אונס, דהוא אחרי קנוי וסתירה, דבזה לא שייך דברי שלה יהא מועיל דסופה באונס כיון דנסתרה אחר הקנוי וצריך להיות מה"ת אסור לדידיה דחייש שמא ברצון הוי ועיין בתוספות בזה, והא דאמר בירושלמי מנין לאונסין שאין המים בודקין דתניא תחת אישך מה אישך לרצון כו', פירושו, דאף על כהנות שבאונס נאסרו לבעליהן ג"כ אין המים בודקין יעו"ש. אבל פשיטא שאם נטמאת באונס אינה נאסרת לו על הסתירה גופא וכמו דאמר ועד אין בה דקאי על הטומאה וזה ברור. ואינו דומה להך דאסתר דנאסרה, דהלכה על דעת זה להיות עמו כמו אשה לבעלה ולמצוא חן בעיניו והוא ודאי יבוא עליה ועיין בשו"ת ריב"ש (סימן קע"א) בזה [ובמק"א ביארתי דבריו]. והארכתי בזה להוציא ממש"כ הפני יהושע בטעם רבינו שמחה שהביא המרדכי הובא בשו"ע (סימן קע"ח) בנתיחדה עם עו"ג יעו"ש, דטעמו משום דאימור סופו ברצון, דז"א דלא עדיף מנסתרה עמו אחר הקנוי ואפ"ה שריא אם נאנסה ולסוף היה ברצון, וכיון שכן הא בבא עליה לשם קדושי ביאה הלא בתחלת הביאה עדיין לא היה אישה, רק דבסוף הביאה הואי אשתו מכבר אם פירש שיקנה בתחלת ביאה ואז הואי רצון דעל סוף ביאה לא נאסרה דרצון של סוף ביאה כאונס הוי ובעי שיהיה מבלעדי אישך דתחלת ביאה יהיה אישך, ולכך מוכרח לאוקמי בבא עליה בבית אביה כי היכי דתחלת הביאה שעל זה הוא משקה אותה יהא כזה מאישה וזה שכבר היה אישה בתחלת ביאה ודוק:
אולם שפיר אמר המגיד דאיסור ארוסתו אינה אך מדברי סופרים והראיה דביהודה היו מיחדין אותה בבית חמיו וכמו דאמר האוכל אצל חמיו כו', ועיין ירושלמי דמשום שמד היו נוהגין כן להתיר איסור דדבריהם למיבעל בלא חופה, ואע"פ שהיו מברכין ביהודה בבית אירוסין עדיין היתה ארוסה כל זמן שלא נכנסה לחופה, וזה שכתב רבינו לקמן הלכה ו' שעדיין ארוסה היא שאין הברכה עושה אותה נשואה, ובהמגיד לקמן אלמא כל זמן שאין מתייחד [בביתו] כצ"ל, אין מברכין כו'. ולפ"ז א"ש מה שהקשינו דמוקי משנתנו שלא שטיתי ארוסה כשבא עליה ארוס בבית אביה דהוא ביהודה שהיו מיחדין את הארוס עמה וחשיב מנוקה מעון וכמו דאמר בירושלמי דכלתיה דר' הושעיא עייליה לחופה מעוברת יעו"ש ועיין ח"מ וב"ש (בח"מ ס"ק ב' וס"ק י"א) שכתבו זה, והבן כי זה כוונת הרב המגיד ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה