אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ט · הלכה טו
קידשתי את בתך והיא אומרת לא קידשת אלא אותי וכו'. וכ"מ שתאמר אשה לאיש קידשתני והוא אומר לא קידשתיך מבקשים ממנו שיכתוב לה גט להתירה לשאר העם שאין לו בזה הפסד:
פירוש, אף באומר קדשתי את בתך, וא"כ כיון שאומרת קדשתני והוא יגרשה בגט תו יהא אסור בבתה שלדבריו מקודשת היא לו מכבר, דנמצא דישא בת גרושתו אפ"ה מבקשים ממנו, שכיון שאין נאמן בזה שאמר שהיא מקודשת לו והיא מותרת להנשא לכל העולם, תו אין לו בזה הפסד קרינא ביה, ולא מצי לומר היא יודעת בעצמה שבתה מקודשת לי לכן מבקשת גט וכי אגרשנה אז תהיה בתה אסורה לי ויכופו ב"ד לגרשה כדי שתהיה מותרת לכל העולם, לכן תני רבינו דאף בזה מבקשין הימנו גט, ומשום זה נקט רבינו הך בבא דמיותר לכאורה כמו דפריך הגמרא על המשנה דלא תני דינא דמבקשים ועיין ההמ"ג, ומבקשים לגרשה אף שבתה לא נשאת עדיין ופשוט: