אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ו · הלכה י

הלכה ב

וכן המקדש יפ"ת על תנאי שיתעמר בה הרי זו מקודשת ואין לו להתעמר בה שהרי התורה מנעה אותו:
לא הבנתי, דהא הלאו דלא תתעמר בה וכו' פירש רבינו בהלכות מלכים דלאחר שנבעלה לא יכבשנה לשם שפחה כמו כל שבוית מלחמה, ואימת מצי לכובשה, טרם שנתגיירה אז שייך כיבוש לשם שפחה, ואיך שייך אז קדושין הלא לא תפסי בה קדושין, ואם נפרש לא תתעמר בה היינו שלא ישתמש בה אחרי גירות, זה בתורת עבדות, הלא בכל ישראל זה דבר שאינו אפשר, כי האשה אינה מוכרת עצמה, ואם בתורת אשה לבעלה שמעשה ידיה שלו איך שייך ע"ז הלאו, ואם נאמר דהוא מתנה על מנת שישתמש בה בע"כ כמו בעבד על השימוש לבד, הוי כמו על מנת שתאכלי בשר חזיר, דאין זה מתנה ע"מ שכתוב בתורה, דאפשר דאכלה ולקייא, ואי משום דיזכה בה להשתמש בה בתורת עבדות, לא ידענא איך משכח זכיה להשתמש בתורת עבדות בישראלית, כיון דאינה מוכרת את עצמה כמוש"כ רבינו בהלכות עבדים, וכיון דבת קדושין היא ונתגיירה הויא כישראלית אע"ג דבאינו נוהג כשורה מותר להשתעבד בו אבל לזכות בו להשתמש לא מצאנו וצ"ע. ולהך מ"ד דסבר בירושלמי [הביאו תוספות קדושין כ"ב] דאינו מותר לבעול רק אחר המעשים כולם יפרש עמור על תשמיש לחודא ובכל זה עדיין צ"ע:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה