אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ד · הלכה ד

פרק ד

שאין הקדש לעו"ג.
עיין השגות, והנה בפרק כל הצלמים (דף מ"ד) איתא האומר בית זה לעו"ג כוס זה לעו"ג לא אמר כלום שאין הקדש לעו"ג, ופירושו דלא מיתסר להדיוט וכמפורש בסנהדרין (דף מ"ז) דמה עו"ג בהזמנה לא מתסרא כו', ובתוספתא דעו"ג פ"ו ותמורה פ"ד אמר שור זה לעבו"ז וזה לגבוה דלא מיתסר כמפורש שם וכדברי רבינו. אולם כבר פירש ראב"ד בדבריו שכתב הואיל והקצה את גופו להיות ע"ז בזה לא בעי מעשה כלל ובהזמנה הוי מוקצה לאסור לגבוה, אבל התוספתא שאין הקדש לעו"ג פירוש בתקרובות שהזמינו להיות תקרובות לעו"ג לכן לא מתסרא בהזמנה, אמנם לשון הגמרא בתמורה דיליף מתשמרו לי ולא לאדון אחר מוכח דגם בתקרובות שמשמרין לתקרובות עכו"ם הוי השמועה וא"כ אין חילוק בין מוקצה להיות נעבד או מוקצה לתקרובות, לכן העיקר כרבינו:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה