אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה טז

הלכה טו

יש בדבר ספק אם למפרע היא בעלת מום כו' הרי זה ספק מועל כו'.
בגמרא (דף ל"ט) בעי מיניה פנחס אחוה דמר שמואל כו' או מכאן ולהלן הוי מומא, והפירוש דאם בדק ולא עבר חזינן שהוקבע העוורון אבל לא ידענא מזמן מה דאימור עכשיו הוקבע ונשאר על זמן הקודם בלא בדיקה, וכאן לא שייך לאוקמי על חזקה ראשונה דהא אית ביה חוורוור, ותחילתו לקוי קרי להו בפרק הערל (דף פ') עיי"ש, וא"כ הוי כהביאה סימני בגרות ביומא דמשלם שיתא דפליגי רב ושמואל בשילהי קדושין, דלרב דאזיל בתר חזקה דהשתא והוי המוקדש ודאי בע"מ למפרע כיון דליכא חזקה דמעיקרא ותו ג"כ מועיל בפדיונו דאזלינן בתר חזקה דהשתא והוי הבהמה ודאי בע"מ למפרע וממילא לא אזלינן בתר חזקת חולין דהפדיון ולכן רק לשמואל בעי ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה