אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה ד

פרק א

השוחט בעל מום לשם קרבן לוקה כו'.
פירוש דבריו דאם הקדיש בהמה תמימה ונעשה בעל מום ושחטו סתם בפנים לוקה משום לא תקריבו אלה לד' דכמו דהכשירו הוא סתם כן אם שחטו במומו סתם לוקה ודאי. אמנם רבינו רוצה להשמיענו דהקדיש בעל מום ושחטו לוקה על ההקדש ועל השחיטה, לכן כיון שהקדישו כשהוא בעל מום לא חלה קדושה עליה והרי הוא חולין גמורים ואם שוחטו סתם הוא שוחט חולין בעזרה, ולא שייך כלל לחייבו משום שוחט בעל מום אם לא בפירש ששוחטו לשם קרבן וע"ז לוקה, ובקדושין (דף נ"ז) מרבה אין לי אלא תמימים כו' מנין לרבות בעלי מומין כו' הרי דצריך קרא לרבות בשוחט חולין בעל מום בעזרה, וע"כ בשוחטו סתם לא לשם קרבן ופשוט, ויעויין תמורה (דף ז') תוד"ה אלא בתם כו' לכן נראה להר"מ וכו' עיי"ש:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה